הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

אילו נולד איטלקי, ספרו החדש של שי אספריל

הספר “אילו נולד איטלקי” של שי אספריל הצליח לדחוק את כל ערמת הספרים הממתינים שלי. למה? מבלי לדעת על תוכנו, ידעתי שאתענג על הכתיבה. ידעתי שהנאת הקריאה שלי מובטחת. ואכן לא התאכזבתי. שי אספריל יודע לספר סיפור, הוא יודע לכתוב את הדמויות שלו באופן אמין. הוא מצליח לטוות חוטים לאריגה מהודקת בסיום הקריאה. ספר שעוסק…

המשיכו לקרוא

אני צ’קלקה, ספרה המיוחד של שירה קוריאל

“אני צ’קלקה” הוא ספר יצירתי, שונה ומסקרן. ספרים קטנים ממיסים לי את הלב. ספרים בכריכה קשה עוד יותר ממיסים אותי. וספר של שירה, שאני עוקבת אחריה בדריכות, הכי הכי ממיס את נשמתי. כמעט שנה שאני עוקבת אחר שירה והדף שלה “צרצר לשבת” בפייסבוק. בכל שבוע אני נפעמת מיכולת הביטוי שלה, מהרעיונות והרגשות שמונחים שם בין…

המשיכו לקרוא

הילד, החפרפרת, השועל והסוס – צ’רלי מקיסי

ספר ממתק שהוא השראה. איך ממליצים בחום ואהבה, על ספר שאי אפשר לומר עליו מאומה, חוץ מהמשפט : רכשו לכם, לחברים, לאהובים ותתענגו על כל מה שיש בו ועל כל מה שהוא. “מכירה?” שאלה אותי חברה ושלחה תמונה. לא הכרתי ולא שמעתי, אבל לפי הכריכה מיד התאהבתי. למחרת כבר היה אצלי. ספר יפיפה, עדין, פיוטי.…

המשיכו לקרוא

רחשי תודה, ספרה נוגע ללב של דלפין דה ויגאן

ספר אנושי, עדין ונוגע ללב על הצורך להעניק תודה לאנשים אהובים. ספר שהוא  ממתק עצוב.   ספר רגיש על הזקנות ואיבוד הזיכרונות, העבר, היכולות. “להיזדקן פירושו ללמוד לאבד.” לא צריך ספרים עבי כרס עם עלילה מתפתלת ואיזו דמות הרואית כדי שייכנסו ללב הקורא. מישקה מהנובלה “רחשי תודה” היא דמות אנושית שנכנסת ללב ומתיישבת בחדריו. מארי…

המשיכו לקרוא

שבע או שמונה המיתות של סטלה פורטונה, סאגה מרתקת של הסופרת ג’ולייט גריימס

״לעיתים אגדה טובה היא אמיתית יותר מהאמת עצמה״ סאגה משפחתית המשתרעת על פני למעלה ממאה שנים. תחילתה באיבולי, כפר הררי נידח בקלבריה שבאיטליה והמשכה בקונטיקט ארה”ב. וכמו כל במשפחה יש רגשות רבים, אהבה, כניעה, שנאה, קנאה, טינה, דאגה. ״ זיכרון משפחתי הוא עניין מתעתע. אנחנו חוזרים ומספרים לעצמנו כמה סיפורים עד שנמאסים עלינו,…דור אחד חי…

המשיכו לקרוא

המופע של גארי – נל ליישון

האדם הוא תבנית נוף מולדתו, או שהוא יכול לשנות את חייו? “ברוכים הבאים למופע שלי שבו אני אספר לכם על עצמי בלי הפסקה ואתם לא תספרו לי כלום על עצמכם. ככה זה, קוראים לזה מופע כי יש מישהו שמופיע וזה אני ולא אתם.” כך פותח גארי את המונולוג הארוך שלו בפנינו, הקוראים. זהו מופע חד…

המשיכו לקרוא

רוזנפלד, ספרה החצוף והרענן של מאיה קסלר

ואוו איזה רומן, סוחף, עוצר נשימה, שנון ומדויק כל כך. כל מה שאמרו לי על הרומן הזה הוא נכון. כל מה שאני אומרת לכם עליו הוא נכון, אבל אל תאמינו לי, רוצו לקרוא אותו, תבדקו בעצמכם  ולא תתחרטו. בחורה צעירה, תל אביבת, רווקה , נמשכת ואח”כ מתאהבת בגבר בן 55. כן. נשמע שקראנו רומנים כאלו,…

המשיכו לקרוא

שנה טובה – המלצות ספרים לשנה החדשה, שנת תשפ”ג

ברוכה הבאה שנת תשפ”ג   שיפה וטובה תהא השנה.כל שנבקש לו יהי. שנה חדשה בפתח ואיתה ציפייה לשנה טובה יותר. שנה של בריאות, שנה של שמחה ואושר, ושנה של הנאה מקריאת ספרים. שוב, כמו בכל שנה אני מודה לכם על שאתם קוראים אותי ומציפים אותי ברגשות חמים, מודה לכם על התגובות בבלוג ומחוצה לו. לפניכם…

המשיכו לקרוא

תשע דרכים להיפרד – ספרה המבריק של סנונית ליס

תשע דרכים להיפרד בתשעה סיפורים. כל סיפור  בקובץ הוא עצמאי ונקרא בפני עצמו, אך כולם יחד הם סיפור אחד כמעט שלם. סיפור על בדידות וניכור בעולם טכנולוגי. אנו חיים בעולם שבו בוטים מחליפים את הנציג האנושי, הטכנולוגיה ממלאת אותנו בכל רגע נתון. הקדמה אומנם עוזרת, אך התחושה שעולה מהסיפורים היא שאין תחליף למגע האנושי. סנונית…

המשיכו לקרוא

גבעול – נגה אלבלך

ספר צנום, חכם שאינו מרפה. קורה לפעמים שאני מסיימת לקרוא ספר ואיני מוצאת מילים עליו וממתינה. לעיתים הוא נעלם ומתאייד, ולעיתים הוא מנקר לי במחשבות נאחז ואינו מרפה. כך קרה לי עם “גבעול” הספר המינימליסטי הזה. את הספר סיימתי לקרוא לפני…. איני זוכרת מתי. וככה נח לו “גבעול” אצלי במחשבות ובבטן עד שצמח. ומאז שצמח…

המשיכו לקרוא