כולי תפילה לשובם בשלום של החטופים, החיילים והמפונים.

החלמה לפצועים וחיבוק תנחומים למשפחות השכולות.

רחוב הקמליות, מרסה רודורדה

שם הספר “רחוב הקמליות” מיד הזכיר לי את “הגברת עם הקמליות” של אלכסנדר  דיומא הבן, ואכן יש קשר רעיוני בין שתי היצירות.

“רחוב הקמליות” הוא סיפור עצוב על חיפוש זהות וחיפוש אחר אהבה.

סיסיליה ס. ילדה שננטשה כתינוקת בפתח ביתם של זוג מבוגרים הגר ברחוב הקמליות. לבגדיה הוצמד פתק שבו נכתב סיסליה סי.  בעל הבית טען שהשם סיסליה נכתב בקפדנות יתרה מהאות ס. הסבר לכך יגיע בסיום הסיפור.  השכנים אמרו שהיא בחרה בביתם כנראה בזכות גינת הפרחים. בעל הבית שבפתחו ננטשה הרים אותה ואמר לה “תסתכלי על הציפורנים תסתכלי על הוורדים, תסתכלי תסתכלי.” באותו הלילה פָּרַח הצבר שמת, כי האדמה שבה גדל קפאה.

חייה יכלו להיות חיים בצל של פרחים, אך סיסילה בוחרת בחיים אחרים. עצובים. הוריה המאמצים, אנשים דתיים מאוד אהבו אותה. אבל היא הרגישה שאינה שייכת. כשחלתה הם נשבעו ונדרו לבתולה, שאם תחלים הם יתפרו שמלת משי שזורה באבני חן לפסל הבתולה. והם משקיעים בשמלה את כספם ואמונתם.

את הסיפור מספרת סיסיליה בגוף ראשון. הסיפור מסופר לכאורה בצורה פשוטה כמו שפת דיבור, אך לא נמוכה. סיסיליה מגוללת את סיפורה  באופן אינטואיטיבי, מתארת את מחשבותיה והאירועים לפרטי פרטים, לא תמיד לפי הסדר ולא תמיד עם הסבר למעשיה. הקורא צריך להיות ערני ולעקוב אחר הנאמר על מנת להבין את האירועים. יש משהו תמים בדרך סיפורה, האירועים החשובים מסופרים כדרך אגב. בתחילה כשקוראים את דבריה יש תחושה שהאירועים הם רצף של מקריות לא מתוכננת הנמסרים לקורא כדרך אגב.

מגיל צעיר סיסליה חיפשה את עברה, ניסתה למצוא בכל גבר את דמות אביה שנטש אותה, למרות הדאגה, הבית וניסיונות האהבה של הוריה המאמצים, סיסליה בורחת לרחוב, בורחת כדי לחפש את עצמה ובעיקר אהבה. את הבריחה מהבדידות היא מתרגמת לנסיונות קירבה עם גברים, והיא אינה בוחלת באף גבר.

היא מתאהבת באאוזבי, נער שפגשה. אאוזבי חוזר אחרי שנתיים מהמלחמה והוא כבר גבר. היא עוברת לגור איתו בצריף העלוב בשכונה ענייה, כדי למנוע נזילות היו תולים מטריות הפוכות.

חייה לא יהיו חיים פורחים, סיסליה מתדרדרת עד שהיא מגיעה לתחתית. דמותה עוברת שינויים פסיכולוגיים, היא נופלת וקמה ושוב נופלת.

מרסה רודורדה היא סופרת קטלאנית. היכרותי הראשונה איתה היתה בספרה “כיכר היהלום” עד עכשיו אני יכולה לשמוע את משק כנפי היונים בכיכר. הכתיבה שלה מדויקת ומלאת עוצמה. היא מצליחה במילים פשוטות, כמעט ללא תיאורים להעביר לקורא את העצב והכאב של סיסיליה. עצב על כך שהיא אינה מוצאת משמעות לחייה, שהיא הופכת לנערת רחוב וזונה על מנת להתקיים. כאב על כך שנטשה את הבית שבו יכלה לבנות חיים אחרים טובים יותר.

הכתיבה של מרסה רודורדה היא כתיבה ראליסטית, פשטנית לכאורה, אך בעלת עומק ורבדים. תרגומו המשובח של רמי סערי ואחרית הדבר שהוסיף בסיום הספר ראויים לשבח. בזכות התרגום הנפלא הקורא יכול לחוש באוטנטיות הסיפור כאילו הוא קורא בשפת המקור.

סיפורה של סיסליה נשזר בהיסטוריה, סיפורה מתחיל בימים שלפני מלחמת האזרחים וממשיך עד לסיומם ולשלטונו של הרודן פרנקו. ניתן לראות בסיסליה סמל למדינה, סמל להידרדרות האיטית שלה עד לשפל המדרגה. סמל לכך שיש עוד תקוה, כמו אותו צבר מת שפרח ביום שהגיעה לבית הוריה המאמצים.

שאלה מרכזית עולה בו האם הכל צפוי והרשות נתונה. הרי סיסליה שננטשה יכלה היתה להיות במעמד אחר, יכלה להישאר בבית עם הורים, במקום זאת היא בחרה לחזור כנראה למקום שממנו הגיעה, לרחוב. זו היתה הבחירה שלה. שאלה נוספת היא מהי וממה נובעת תחושת השייכות והערך העצמי.

דמותה של סיסליה היא דמות קורעת לב, דמות שנעה ונדה ואינה מוצאת את מקומה. דמות של ילדה, נערה, אישה שאינה מביטה אל עצמה פנימה דמות שנמצאת בתנועה ובחיפוש עצמי. היא עוברת מסע, מסע מעגלי,הפתיחה והסיום מתאחדים ובכך גורמים לסיסליה לשלווה.

רחוב הקמליות הוא הטוב ביותר מבין ספריה של מרסה רודורדה.

ספר איכותי. מומלץ.

רחוב הקמליות, מרסה רודורדה

מקטאלנית, רמי סערי שהוסיף אחרית דבר

עורכת ראשית, יעל שכנאי

הוצאת רימונים,2024