בין השנייה לשלישית – גיא עד

 הספר, בין שנייה לשלישית, הוא סיפור המתחיל כאגדה על כל סממניה, וממשיך אל תוך המציאות. בשפה ייחודית, בצירופי מילים ובמשפטים מורכבים עשירי מטאפורות, בוראת גיא עד עולם מציאותי שאינו מציאותי. עולם סגור של דמויות הנמצאות בשוליים, דמויות שאינן מתחברות ובעיקר אחרות.

הסיפור מתחיל כמו אגדה, במקום לא ידוע. אמה של אלפא מספרת לה בכל פעם סיפור אחר על לידה. “באמת, אמא, אמרת שעכשיו תספרי לי את האמת, לא עוד אגדה.” וכך הקורא נכנס לעולם של אגדה, שאינו אגדה כלל, להפך, עולם מורכב, מסובך וקשה.

אלפא נולדה במדבר, כך משכנעת האם את אלפא, היא מנסה לייפות את לידתה ואת מותו הסתמי של אביה כשהיתה תינוקות. האם והבת שלובות זו בחייה של זו. אמא מגוננת, מחנכת לעצמאות, מבודדת את בתה, הן גרות בקצה הישוב. הבית הוא מבצרן, כמעט ואינן  נמצאות מחוץ לבית. אלפא גדלה כמו פרויקט. אמה מתייחסת אליה כאל אלפא, הראשונה. היא מועידה לה עתיד גדול, “את תהיי הו הו, מדענית גדולה, מנהלת גדולה.”

עם ציפיות כבדות אלו היא יוצאת אל העולם. לא בטוחה בעצמה ולא בעולם שסובב אותה, כל רצונה הוא להיבלע. עד שמגיע אושר לחייה. אושר שמציל אותה מעיניים רעבות של גברים, ממש כמו אביר, ומחזיר אותה לארמון. אמרנו אגדה.

 אושר, בחור בן 20, בתול שלא יודע המון על החיים ולא בקיא בשיחות חולין, בחור שנולד עם מום וחי כל חיו עם החסר. גם הוא בשוליים, החברה אינה מעוניינת בפגומים ושונים. אושר היה אמור להביא אושר למשפחתו.  “כשתפגשי באהבה את תדעי שזו היא.” כך אומרת לה אמה, והיא פוגשת באהבה. שתי נפשות חריגות, שונות, מתבודדות מהחברה מתוך כורח אישיותן ומבחירה אישית. שתי דמויות שהמפגש בינהן מתחיל כאגדה וממשיך כמציאות. שתי נשמות תועות המחפשות קרבה ואהבה.אך האהבה והתשוקה שהיתה כמו אגדה בראשית ההיכרות הופכת למציאות, לקשיים, לחיפוש מקום.

“בין השנייה לשלישית” הוא ספר על מציאות כואבת שיש בה קסם, חלום ומציאות. המציאות  מחזקת, בונה. גיא עד בוראת שפה ייחודית לעלילה, שפה יפה עם צירופי מילים וביטויים יפיפיים כמו פרחי אביב טריים. גיא עד נכנסת אל נפשם של הדמויות ומבינה אותן, ובכך מצליחה לגרום לאהדת הקורא את הדמויות. הקורא אינו רואה אותן כפגומות, כאנשי שוליים, שאף אחד אינו מתעניין בהן, להפך ליבו עם הדמויות.

גם אם קשה לדמויות להתמודד, והם נולדו עם פגמים פיזיים, או  נפשיים, יש תחושה שהם יתמודדו, שהעולם יפה ולא כל כך מכוער, ולא קשה, ולא כואב. הם יתגברו על כל דבר.

המספר יודע כל מבין את נבכי הנפש של הדמויות ופונה אלינו הקוראים, משתף אותנו במחשבותיו ובידע שלו על הדמויות. מה שגורם לנו להיות חלק מעולמם שלהם.

בספריה הקודמים מיקמה גיא עד את הדמויות במקומות מציאותיים, באר שבע, תל אביב, הקורא יכול היה לטייל ברחובות ידועים ומוכרים, “בין השנייה לשלישית” אינו נמצא על המפה, מה שמגביר את תחושת האגדה. “שדות זרים” הם קוראים למקום שאינו שייך למקום המצאותן. כמו בשאר ספריה בוחנת גיא עד ברגישות והבנה את יחסי הורים-ילדים. היא בודקת את התא המשפחתי והשפעתו על הילד שגדל בו.

ספר אנושי ורגיש עם דמויות מורכבות שנכנסות ללב. קראתי בלי לעצור לרגע, נדדתי עם הדמויות במרחבי עולמם ונסעתי איתן בדרכים הפיסיות ובדרכים הפתלתלות של נשמתן.

ממליצה בחום.

בין השנייה לשלישית, גיא עד

עורכת הספר: שלומית הרלינג

הוצאת: יצירה עברית, 2026