לכל ספר זמן קריאה שמתאים לו. הימים הללו שלנו אינם קלים לי לקריאה, בחרתי במודע את הספר מתוך כוונה שהוא אינו מאתגר מחשבתית ולקחתי אותו איתי לטיול בפורטוגל. ריחות התבלינים וצבעיהם שעלו מתוך הספר ניחמו אותי כי האוכל בפורטוגל התגלה כחסר עניין. אני אוהבת את המטבח, בעבר אפיתי כמעט כל יום עוגיות מתוך הנאה, אהבתי…

“החבל” הוא משל ראליסטי בעל סממני פנטזיה ואימה על החברה. משל על אובססיה שמובילה להרס. משל על רוע החבוי בבני אדם. בכפר קטן עם מעט אנשים, במקום לא ידוע ואף בזמן לא ידוע חיים בשלווה איכרים. חייהם שקטים ונדמה כי דבר לא יפר את שלוותם ושיגרתם. אלא שערב אחד מטייל לו ברנהרד לאורך היער, בקצה…

הספר “מזל יתומה” חטף אותי. מזמן לא קראתי ספר שלא יכולתי לעזוב, רק חשבתי מתי אחזור הביתה ואמשיך לקרוא. הספר “מזל יתומה” הצליח במה שספרים אחרים לא. הצליח להחזיר לי בימים אלו, את הרצון לשקוע בין הדפים והמילים וללכת לאיבוד. לא שספרים אחרים לא עשו זאת, אבל “מזל יתומה” ממש חטף אותי לקריאה, סחף אותי…

“לאיבוד” הוא ספר מסע אחר, מסע בעולם, מסע אל אנשים, ומסע אל הלב. זהו מסע קסמים שיעביר אותנו ממציאות אחת לאחרת. אני אוהבת לטייל. לא אכפת לי לאן, העיקר שאהיה במקום חדש, אחר, שהעיניים יגמעו בתאווה את כל מה שנע מולם. ללכת לאיבוד אני לא אוהבת, בלשון המעטה. הספר “לאיבוד” הגיע אלי באמצע הקורונה. הכריכה…

אימהות עם עגלות של תמר סנדלר גורן  הוא ספר אחר ושונה. וידוי נאות. כשילדיי היו קטנים, בעגלות וקצת מחוץ לעגלות, שנאתי ללכת איתם לגינות השעשועים. לגינה הם הלכו עם המטפלת. ביום הפנוי שלה הם הלכו איתי  למוזיאון, לשוק, לטיולים ברחובות ועוד. את תמר גורן סנדלר הכרתי, כשנולדה לה בתה הבכורה, שאף זכתה ממני לשמיכות מרהיבות.…

“מה קרה להגר באילת?” הוא ספר מופתי, אחר, גאוני, אמיץ, מרגש, מצמרר. אלו אינן סתם מילים מהמילון, אלא הן מילים שמתארות את חווית הקריאה. שם הספר מעורר סקרנות, מתח, ציפייה. עד לפני הקריאה הקורא שואל את עצמו מה קרה שם, באילת? הספר מסקרן מאוד, הוא כתוב כשירה, יש בו יסוד של מתח, הוא קצת בלש…

שנה טובה ומתוקה. אני חייבת לשתף אתכם בחוויית הקריאה שלי. התחלתי לקרוא את הספר ולאחר מספר עמודים חשבתי להניח אותו ולוותר, שיחה קטנה עם חברה איתגרה אותי. למה המשכתי? מה משך אותי להמשיך ולקרוא? אולי יצר המציצנות, לקרוא על אשה רגילה שחווה חוויות כמעט כמו כל אחת מחברותי, אולי הרצון לגלות שגם אנשים כמוני מגלים…

סעודה קטנה בבית טימינס מוכיחה שוב ש”אין חדש תחת השמש.” הנובלה המקסימה הזו אומנם נכתבה לפני כ150 שנה ונדמה כי פרט לתפאורה דבר לא השתנה. האדם נשאר אדם ורצונו להרשים ולהשתלב בחברה נותרו כשהיו. הנובלה “סעודה קטנה בבית טימינס” היא נובלה בעלת ביקורת חברתית, הכתובה בשנינות ובחן. מר וגברת פיצרוי טימינס גרים ברחוב ליליפוט, רחוב…

“זאבה” של מעין רוגל  הוא ספר מאתגר. שני סיפורים הכתובים ברגישות ומתארים דמויות בודדות. זאב, או נכון יותר זאבה. שני סיפורים מתעתעים ומעבירים תחושה של הליכה על חבל דק,  כמו שאחת הגיבורות אומרת “הליכה על קרח.” שני סיפורים שקשורים זה בזה. דמויות שעוברות מסיפור אחד לשני. מתעתע אמרתי, אז זהו שהוא אינו מתעתע רק בשיתוף…

“קלרה והשמש” הוא ספר עדין ואנושי למרות שהגיבורה המספרת היא רובוט. לפני שבוע ניסיתי להשתמש בתוכנת  ChatGPT המדוברת. הניסיון שלי לא צלח, מיד הרגשתי שהתוכנה מצטטת רעיונות באופן כללי ממה שהיא מצאה ברשת. סוג של העתקה במילים אחרות של הרעיון. לו הייתי נשארת במערכת החינוך ודאי, שהייתי מזהה כי מי שכתב העתיק את הטקסט. בספריו…