אימה בהר – שאראל פרדינן ראמי

אימה בהר או אימה מההר

ספר אימה בהר הוא אחד הספרים שהופכים את הפחד מהטבע לפיוטים.

הרומן המופתי הזה מעלה שוב את המרכזית, היא גדלות הטבע מול הקטנים. בכפר קטן למרגלות הרי האלפים שבשוויץ, מכנס ראש העיר הצעיר את אנשי הכפר ומציעים שיעלו עם הבהמות שלהם אל ההר למעלה, לכיוון שהמזון עבור הבהמות התדלדל למטה בכפר. ראש העיר הנמרץ מנסה לשכנע את זקני הכפר, זוכרים כי לפני עשרים שנה קרה שם אסון. הוא טוען שזה היה מזמן, ואלו סיפורים, העשב למעלה מתבזבז.

חמישים ושמונה היו בעד, שלושים ושל נגד.

הזקנים החשדנים מפחידים, הם זוכרים את המקומות לפני שנים. הצעירים, מלאי המרץ יודעים מה היה אז לפני שנים, מבטלים את הזקנים החרדתיים כשהם נחושים לעלות אל ההר.

שבעה אנשים שהסכימו לצאת למשימה עולים להר עם שבעים בהמות. דוד ואחיין, ארנסט הקטן, קלו, בלתי מרוסן שאומרים שעדיף שיהיה בהר ולא בכפר, רומן, ברטלמי הקשיש שעלה לפני עשרים שנה וכעת בכיס חולצתו ניר, קמע להגנה. וז’וז’ף, צעיר שעומד להינשא לוקטורין, אהובתו, והוא מבטיח להחזיר עם כסף לנישואים.

הם עולים להר, כל עוד הם קרובים לכפר הם בטוחים בהצלחתם, אלא שההר המשקיף על הכפר, מתנשא מעליהם, מעמיד אותם במבחנים. לאט לאט מחלחל הפחד אל אנשי המסע. זה אינו ספר אימה, אומנם שמו תורגם לאימה בהר, אבל אני הייתי מכנה אותו אימה מההר. הפחדים הפנימיים והחיצוניים משתלטים על האדם. הם שומעים רעשים, רוחות מאיימות, החושך מפחיד. תחילה בורח ארנסט הקטן, רומן נפצע, אחכ הבהמות חולות. והטבע? הוא אינו עומד מהצד, הוא גורם להיות נוכח ואנושי, מפחיד ומאיים.

בלשון ציורית נפלאה כמעט כמו שיר מתאר שאראל- פרדינן ראמי את עוצמת הטבע מול האדם. בתחילה המסע התיאורים הם כמו דרך מצלמת וידאו, אנשים קטנים, הולכים ונעלמים עד לכדי נקודה. בהמשך הטבע הוא האדם, מה שמעצים ומחדד את תחושת הפחד. “השמים היו שקועים בענייניהם ולא נתנו את הדעת עלינו.” שחוזר שוב ושוב כדי להדגיש שהטבע אינו משפט ציבורי, כמו שהם רוצים אליו. הוא בשלו, בעוצמתו. הם פוחדים מכעסו של ההר.

“אנחנו קטנים מכדי שייתנו את דעתם עלינו, מכדי שדבר קיומנו בכלל יוודע להם.”

הלשון הפיוטי, הציור עד כאב מדגיש את ההבדל בין בני האדם הארציים מול הטבע הנגב.

סגנון הכתיבה של שרל-פרדינן רומי הוא ייחודי ושונה. שימוש משפטים קצרים נבנה המתח העלילתי וכן מתוארים נבכי הנפש של הדמויות. רמה איילון לדעת באחרית דבר את בחירת התחביר של הלשון הצרפתית השוויירית הבסיסית והעממית במקום המודל הפריזאי.

קולו של מספר משתנה ומתערבב, אבל הוא מספר חיצוני, או מספר עד, לפעמים הוא חלק מהאנשים להר. לפעמים הוא פונה אל הקורא. קול מיוחד שכזה גורם לקורא לסקרנות ולמתח מסודר. מידע הקול מחליף נותן בין נפש אנשי הכפר זוכרים את המקומות וכל אחד מהם מספר.

במקומות כפריים טבע האדם תלוי בחסדו של נולדות אמונות שהטבע נוקם, מתעתע, משחק בהם. כשמתחילות הצרות בדרך לפיסגה הם משוכנעים שהר נוקם בהם באופו אישי. “ההר הראה לנו עכשיו למה הוא מסוגל” הן לכודות באימה שלהן מהטבע, מעצמם, מה בלתי נודע, מהחושך והתעתוע. את הפחד מיצג ברטלומי הזקן המאמין בכוחן של הקמע ואף אומר להם להיות לצידו, כך הם יהיו מוגנים.

למרות הנושא המורכב והמסובך “אימה בהר” הוא ספר נפלא, כן. נפלא מהיבט ספרותי. בעיקר בזכות תיאורי הטבע, תיאורים ציוריים, עוצמתיים ועדינים יחד. טבע שהוא למעשה הדמות המרכזית ביצירה, הוא זה שמפעיל את האנשים ופועלים עליהם באימה. בכל עמוד מצאתי פסקאות ותיאורים מפעמים, מרגשים ובעיקר תיאורים שנכתבו כמו תמונה, ציור. תיאורי האנשים והמחשבות שלהם, הפחדים שלהם, הגורמים לקוראים מרגישים כאילו הם איתם בבקתה, בטיפוס, בכאבים ובבהלה.

סיפור שמוביל אותנו מהפחד הבלתי ידוע של העבר אל האימה המתרחשת בהווה.

ממליצה מאוד.

אימה בהר, שאראל-פרדינן ראמי

צרפתית: רמה איילון

הוצאת ספריית רות,2025