הבחורה שיצאה מבין הדפים – גיום מוסו

זוכרים? ספרי מתח אינם מועדפים עלי, אבל הקיץ ההביל וההזוי גרם לי לקרוא את הספר האחרון של גיום מוסו שתורגם. הוא אינו החדש שלו. “הבחורה שיצאה מבין הדפים” פורסם ב2010.

הספר הזה אינו ספר מתח רגיל, יש בו הרבה מעבר למתח.

טום בויד, סופר מצליח שמכר מליוני עותקים, נפרד זה עתה מאורור ואלנקור, פסנתרנית בת 31 שנחשבה לאחת המוזיקאיות המבריקות בדורה. הפרידה המתוקשרת שלהם מובילה אותו לשבר ודיכאון עמוק. הוא מסתגר בביתו ואינו מוכן להיפגש עם איש, אפילו לא עם חברו הטוב, מילו.

 מילו אינו מוותר לו ופורץ לביתו שם הוא מספר לו שתקלה בהדפסה של המהדורה המהודרת של הספר האחרון שלו שהייתה מאוד חשובה לטום יצאה לאור עם פגם משמעותי. כעת, בית הדפוס  גורס אותם, אבל כמה עותקים הגיעו לחנויות והם משתדלים להחזיר אותם. התברר שהסיפור נקטע בעמוד 266 במשפט לא גמור.שאר הדפים הבאים בספר הם לבנים.

 “בילי מחתה את פסי המסקרה השחורה מהעיניים.

“בבקשה, ג’ק, אל תלך ככה”

אבל האיש כבר לבש את מעילו. הוא פתח את הדלת בלי להסתכל על המאהבת שלו.

“אני מתחננת צעקה וצנחה”

מילו חבר הילדות שלו מספר לטום שהם בבעיה. טום חתם על חוזים והם חייבים לעמוד בהתחייבות שלהם ולפרסם ספר חדש. מילו הפסיד את כל הכספים שקיבלו כיוון שהשקיע בקרן שהתרסקה. הבית מעוקל, את הרכב חייבים להחזיר וכן את החובות.

בתוך כל הבלאגן האישי והכספי שלו מגיחה אל חיו בחורה רטובה מגשם, ערומה, יד אחת על חזה והשנייה על בטנה התחתונה, שערה בצבע דבש, כמו ונוס של בוטיצאלי. מציגה עצמה כבילי דונלי, דמות משנית בספרים שלו, בחורה חמודה קצת, אבודה, שעבדה כאחות בבית חולים. היא זו שצנחה מאותו משפט שבו נקטע הספר שפורסם בטעות. היא אומרת לו שאין לה משפחה, אין לה עבודה, אין לה קורת גג והיא תקועה במציאות, כשהאדם היחיד שיכול לעזור לה מעדיף לרחם על עצמו.

בילי מבטיחה לו שתעזור לו לכתוב את הספר וכן תעזור לו לשוב לזרועות אהובתו.

מכאן נכנס הספר לסחרחרה כמו בלונה פארק, עליות וירידות, מרדפים, מתח, נסיעות מטורפות. הספר סוחף בעיקר בזכות דמותה של בילי שאינה מניחה לטום. היא מאירה לו הערות על הדמות שלה כפי שכתב אותה בספריו, ומתלוננת על כך שהוא עשה ממנה שעיר לעזאזל והכניס למיטה שלה כל מיני דפוקים. הוא מבחינתו שומע את המילים ומודה שבאמת הוא לא ריחם עליה, היא הייתה סתם דמות בדויה, הפשטה שקיימת בדמיון שלו ושל הקוראים, אבל הנה פתאום היא הופכת לדמות אמיתית מולו.

כיוון שהוא שבוי בידיה היא מבקשת ממנו לשנות חלק מהפרטים שבה. “מה אכפת לך? זה קל בסך הכל שורה אחת, זה ההבדל בין החיים למציאות בין הבדיה בין בריאת דמויות ועלילה ואירועים בתוך ספר.”  עכשיו הוא והיא חותמים על חוזה.

בין המתח לעלילה הקצבית, למעבר בין מדינות ונסיעות יש בספר יסודות ארספואטיים. טום מעלה דיונים בינו לעצמו על מחסום כתיבה, משבר כתיבה. צורות כתיבה, עלילה מעניינית.

העלילה בספר נעה בין בדיה למציאות, בין פנטזיה למדע בדיוני. בין חלומות והזיות למחשבות שונות על החיים.

יש בספר מערכות יחסים אמיתיות עם חבריו של טום. מילו חבר הילדות שלו אומנם גרם לו להתמוטטות כלכלית ולוחסר אמון אישי בכך שהשתמש בכספו, למרות זאת הוא חבר אמיתי ונאמן לטום. מנסה לעזור ולהציל. בילי מרתקת את טום וגורמת לו לשוב ולהרגיש שייך ובעל אנרגיות.

בילי חולה וצריך להציל אותה. מתחיל מרדף אחר דמויות,   פרקים מהספר נכתבים במהירות.

האם יציל את בילי, האם יסיים את כתיבת הספר כמו שהבטיחה לו והאם יחזור לאהבת חיו?

הוא כבר ידע שלעולם לא יפגוש שוב בבחורה כמו בילי, (הרי ברור היא דמיונית ובדיונית) שבמשך שבועות גרמה לו להאמין בבלתי יאומן ואיפשרה לו לצאת  מהארץ המסוכנת, שבה נהרות שנובעים ממצוקה נשפכים לתהומות של סבל.

בכל ראש פרק מביא מוסו ציטוטים חכמים שהם פנינים. ציטוטים שמוכיחים את בקיאותו בעולם הספרים והספרות. הציטוטים מתאימים לפרקים.

הדמויות הרבות, המרדפים הפרועים הם חלק מז’אנר ספרי המתח, עלי הם הקשו. היה לי לא קל לעקוב אחר האירועים. עדיין אהבתי את בילי, סמכתי עליה שתוביל את טום אל הסוף הטוב, כאבתי על כך שידעתי שבסיום היא תאלץ להיפרד ממנו. אבל לגיום מוסו היה פתרון מבריק שהפתיע.

הבחורה שיצאה מבין הדפים, גיום מוסו

מצרפתית: אביגיל בורשטיין

הוצאת: כנרת זמורה, 2026