ספר פרוע, ססגוני עם דמויות מעט גרוטסקיות ראליסטיות, אבל מתחת לפני השטח הוא ספר על בדידות וכאב. הסיפור מתרחש במסעדה תל אביבית, לא מסעדה יוקרתית, אלא מסעדת בית עם לקוחות קבועים. גם העובדים קבועים שנים על גבי שנים. תינוקת בשמלה ורודה בלול ישן גדלה במסעדה, בעלת המסעדה, זו שמכנה עצמה בוס היא הסבתא של התינוקת…

אריאל או אלי כמו שהיא מתעקשת שיקראו לה  גדלה בכפר ורדים היא מוותרת על לימודי רפואה לטובת לימודי משחק. בתל אביב היא לומדת חוקים חדשים, כמו לא כל מי שמתנשק הוא זוג. הימים הראשונים בבית הספר למשחק הם אסון עבורה. ״כל מילה שאגיד תיגמר בזה שאפרוץ בבכי ויצחקו עלי עד סוף הלימודים, או שאהיה התקדים…

“נמר גימ”ל” מכניס את הקורא לתוך חיי משפחה בשנות השמונים בגבול הצפון בתקופת המתיחות, בימים שבהם נפלו קטיושות ללא הרף. משפחה רגילה שמנסה לשרוד את חיי היומיום, את הקיום האישי והמשפחתי כשהקטיושות נופלות סביב ולפעמים באותו המקום בדיוק. אלה וגבי הורים למיקה ומילי. מיקה נערה מופנמת נמצאת בגיל ההתבגרות, מחפשת את עצמה בתוך עצמה ומחוצה…

את הספר “עכשיו” לא תמצאו במדפי החנויות, אבל תמצאו אותי בליבי. נורית מירב היא חברת פייסבוק שלי, מעולם לא נפגשנו או שוחחנו פנים אל פנים. ואני מחכה לימי תום הקורונה כדי שניפגש כמו שהבטחנו אחת לשנייה. נורית סיפרה לי על הספר שהיא כתבה ליום הולדתה העגול. כשהגיע אלי הספר הייתי מופתעת ונפעמת מיופיו החיצוני ולאחר…

קראתי ספרי מסע  רבים, ספרי מסע שהם סמל לתהליך התבגרות, אבל ספר מסע כמו “דברים נעלמים” לא קראתי. בחור אחד עושה מסע, מסע שהוא עצמו אינו מודע לו. המסע הזה מוביל עוד אנשים להתבוננות על חייהם וגורם להם לערוך מסע פנימי שהוא חשבון נפש פרטי. שתי הפתעות טמן לי הספר, האחת העלילה המיוחדת והאירוע המכונן…

 זמן רב חיכיתי לספר “נטע זר” והיה שווה ביותר לחכות לו. את שרית פליין אני מכירה מקבוצות הקריאה בפייסבוק, שיחות בקבוצות ושיחות מאחורי הקלעים הובילו לחברות בינינו. אל תטעו איני משוחדת. אני בפרוש אובייקטיבית! שרית היא אשת מילים, המילים קולחות ממנה כמו נהר, מילים שוצפות, חכמות, שמחות, רוקדות, מילים שמעלות תמיד חיוך, כי שרית אופטימית…

אחד הזיכרונות הנעימים שלי מילדותי הוא זמן השינה שלי ושל אחותי. ישנו במיטת יחיד שממנה נשלפה מיטה נוספת. אבי ישן בין שתינו שר לנו שירים וסיפר לנו סיפורים. מעולם לא חשבתי שיש אפשרות אחרת במקום אחר במדינתנו. כשילדיי היו קטנים אהבתי לשבת כל אחר הצהרים לשחק איתם וכשגדלו אהבתי  לשבת ולצפות בהם משחקים. זו היתה…

“הנוסעת האחרונה” הוא ספר רגיש ואנושי קצבי ומרתק על בדידות ואהבה. יש בו מתח, יש בו כאב, יש בו בדידות, יש בו אהבה, ויש בו חמלה. נינה סימון בנבנישתי, על שם הזמרת שאמה העריצה, היא נערת שליחויות על אופניים. יום אחד בעודה מתגלגלת ברחובות תל אביב פוגע בה רכב יוקרה “מורח”, אותה על האספלט והורס…

“לעשות מקום” הוא ספר ישיר גלוי ואמיץ שנולד מכאב פרידה. “את החלל שנפער בתוכי אוכל למלא על ידי הליכה בחלל אחר.” החלל האחר הוא הכתיבה, הדמיון, המחשבה והידע שאגורים בו. בעזרת הכתיבה מגלה אוריאל קון את יכולת ההיפרדות מחוויית הפרידה שלו מאשה שאהב. תנועתו במרחב התודעתי היא כמו רחיפה בחלל אין כוח כבידה. כלום לא…