“לראות את הים” של יוסי סוכרי הוא כרוניקה של מוות ידוע מראש. ארבע דמויות ממקומות שונים בעולם, כל דמות שונה מחברתה, המאחד בינהן הוא  היותם חולים סופניים וכולם רוצים לראות את הים לפני מותם. כל דמות מגוללת בפני הקורא ובפני עצמה את מחשבותיה על העבר ובעיקר על העתיד הקצר שלפניה. קירה, סטודנטית לתיאולוגיה מקימברידג’ מאוד…

הספר “רעש גדול” גרם לי להרבה רעש פנימי ובעיקר לחוסר שקט. בתחילת הקריאה, או נכון יותר, בשני חלקיו הראשונים של הרומן צחקתי, אפילו התענגתי על הדמויות התל אביביות המיוחדות, את חלקו השלישי של הרומן סיימתי במועקה על סף בכי. בעידן שלנו אנחנו מוצפים ברעשי רקע רבים, שגורמים לנו לחוסר שקט חיצוני ופנימי. כל הזמן מסביבנו…

משהו קורה לבלה, אוריין צ’פלין מזמן לא קראתי ספר שכול משפט הרגשתי את הלב שלי מתכווץ  סיבוב ועוד סיבוב. “משהו קורה לבלה” הוא ספר מכמיר לב, שמציף את הלב והעיניים בדמעות. ספר קומי טראגי עם סוף ידוע. בתחילת הספר אנו פוגשים את בלה שחיה בין בלבול למציאות. היא מאבדת את זיכרונה ולאט לאט שוקעת בתוך…

הספר “מזל יתומה” חטף אותי. מזמן לא קראתי ספר שלא יכולתי לעזוב, רק חשבתי מתי אחזור הביתה ואמשיך לקרוא. הספר “מזל יתומה” הצליח במה שספרים אחרים לא. הצליח להחזיר לי בימים אלו, את הרצון לשקוע בין הדפים והמילים וללכת לאיבוד. לא שספרים אחרים לא עשו זאת, אבל “מזל יתומה” ממש חטף אותי לקריאה, סחף אותי…

“לאיבוד” הוא ספר מסע אחר, מסע בעולם, מסע אל אנשים, ומסע אל הלב. זהו מסע קסמים שיעביר אותנו ממציאות אחת לאחרת. אני אוהבת לטייל. לא אכפת לי לאן, העיקר שאהיה במקום חדש, אחר, שהעיניים יגמעו בתאווה את כל מה שנע מולם. ללכת לאיבוד אני לא אוהבת, בלשון המעטה. הספר “לאיבוד” הגיע אלי באמצע הקורונה. הכריכה…

אימהות עם עגלות של תמר סנדלר גורן  הוא ספר אחר ושונה. וידוי נאות. כשילדיי היו קטנים, בעגלות וקצת מחוץ לעגלות, שנאתי ללכת איתם לגינות השעשועים. לגינה הם הלכו עם המטפלת. ביום הפנוי שלה הם הלכו איתי  למוזיאון, לשוק, לטיולים ברחובות ועוד. את תמר גורן סנדלר הכרתי, כשנולדה לה בתה הבכורה, שאף זכתה ממני לשמיכות מרהיבות.…

הו מאמה תמי, הלב שלי התכווץ והתרחב פלאים במהלך הקריאה השנייה שלי בו. ספר חכם, שנון, רגיש, עדין ונכנס ללב. רציתי לאסוף את כל הדמויות ולהביא אותן אלי הביתה.  סקירה שיוצאת מהלב ,הבטן והראש ומלאה באהבה בדיוק כמו שהספר מלא בו. וכמה שאספר ואגיד עליו זה לא יספיק. שרה גיבורת הספר “הו – מאמה” מוגדרת…

“מה קרה להגר באילת?” הוא ספר מופתי, אחר, גאוני, אמיץ, מרגש, מצמרר. אלו אינן סתם מילים מהמילון, אלא הן מילים שמתארות את חווית הקריאה. שם הספר מעורר סקרנות, מתח, ציפייה. עד לפני הקריאה הקורא שואל את עצמו מה קרה שם, באילת? הספר מסקרן מאוד, הוא הכתוב בשירה, יש בו יסוד של מתח, הוא קצת בלש…

שנה טובה ומתוקה. אני חייבת לשתף אתכם בחוויית הקריאה שלי. התחלתי לקרוא את הספר ולאחר מספר עמודים חשבתי להניח אותו ולוותר, שיחה קטנה עם חברה איתגרה אותי. למה המשכתי? מה משך אותי להמשיך ולקרוא? אולי יצר המציצנות, לקרוא על אשה רגילה שחווה חוויות כמעט כמו כל אחת מחברותי, אולי הרצון לגלות שגם אנשים כמוני מגלים…

“זאבה” של מעין רוגל  הוא ספר מאתגר. שני סיפורים הכתובים ברגישות ומתארים דמויות בודדות. זאב, או נכון יותר זאבה. שני סיפורים מתעתעים ומעבירים תחושה של הליכה על חבל דק,  כמו שאחת הגיבורות אומרת “הליכה על קרח.” שני סיפורים שקשורים זה בזה. דמויות שעוברות מסיפור אחד לשני. מתעתע אמרתי, אז זהו שהוא אינו מתעתע רק בשיתוף…