הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

השתקן, ארי ליברמן

“השתקן” הוא לא עוד רומן על השואה ומה שעבר על מי שהיה שם. השתקן הוא ספר של שתיקה רועמת. כילדה שנולדה אל דור ניצולי השואה, הכרתי שני סוגי אנשים שהיו “שם”. אלו שלא אמרו מילה ומיסתורין אפף את הישרדותם, ואלו שדיברו וסיפרו. כל אחד נשא את סודו וכאבו בדרך משלו. “השתקן” מכיל את כל המרכיבים…

המשיכו לקרוא

תיירי הזמן – עדי ענבי

על גב הכריכה האחורית של הספר כתוב “תיירי הזמן, הוא מותחן בידיוני בהשראת מאורעות היסטוריים אמיתיים.” מי שמכיר אותי, יודע שכמעט ואיני קוראת מותחנים, גם ספרי מדע בדיוני, אבל את הספר “תיירי הזמן” קראתי בשקיקה וגמעתי  במהירות. מבחינתי זה אומר הכל. זה אינו ספר מתח במובן השבלוני, אך הוא מותח לקריאה. זה אינו מדע בדיוני…

המשיכו לקרוא

הספר הלא נכון- נעה ידלין

״ בסוף סיפור טוב זה סיפור טוב.” למרות שבעיניי שם הספר הוא תרגיל שיווקי, הוא הנכון לו ביותר. למה שיווקי? כי כל מי שרק קורא את כותרתו, תוהה מה נכון ומה לא נכון, ואם יש אמירה שכזו באומנות. למה נכון ? כי  הוא מתעסק בדיון פנימי, מהו סיפור טוב, מהו ספר נכון או לא נכון,…

המשיכו לקרוא

כל אחד צריך ללכת למדבר מתישהו- שירה עדן

אני אוהבת סיפורי מסע, מסע חיצוני שהוא מטאפורי למסע הפנימי של הגיבור.  את המדבר אני פחות אוהבת. השקט שלו, המרחבים הצחיחים קשים לי, אני אוהבת להתעטף בעיר, ברעש ההמולה, בתנועת האנשים שבה. ספרה של שירה עדן לקח אותי למסע מטלטל במדבר. שם הספר מסגיר מעט את תוכנו. יש בו פנייה ברורה לקורא, שייצא יחד עם…

המשיכו לקרוא

המלצות לשבוע הספר תשפ”ב

המלצות ספרים לשבוע הספר תשפ”ב את הפוסט אני מקדישה לסופר א.ב. יהושע. שמחה ועצב השנה בשבוע הספר. שמחה על כך הקורונה לא הכניעה אותנו ושוב נחגוג בכיכר את חג הספר. עצב על מותו של אחד מעמודי התווך של הספרות העברית, א.ב. יהושע. ידעתי, זה היה צפוי, ובכל זאת תפס אותי לא מוכנה. עצב. יהושע היה…

המשיכו לקרוא

רשומון מרוקאי, פואמה ייחודית נוגעת ללב של שרון אריק כהן

רשומון מרוקאי-  פואמה רגישה וכואבת. פואמה שהיא סיפור. פואמה שהיא שירה. פואמה שהיא ריקוד ומחול. המילים והמקצב נכנסים אל הגוף והלב. יש בה מחול שדים ושלדים. יש בה מחול שחרור. יש בה את כל המרכיבים ליצירת מופת  ייחודית. שרון אריק כהן כותב את  זיכרונותיו. הוא ממספר אותם כשנים,  כאשר שנת לידתו היא נקודת ההתחלה. מה…

המשיכו לקרוא

ילד, ספרו הרגיש והייחודי של עמרי חורש

עמרי חורש כתב נובלה יחודית ומרתקת,  הנובלה היא מכתב וידוי מאב לבנו. בדרכ’ הווידוי הוא הפוך, בן כותב לאביו ועל אביו, ושוטח בפניו את תפקודו כהורה. הנובלה “ילד” היא נובלה של אב לבנו. ההורה כותב לבנו שנעלם מהבית והוא אינו יודע את נפשו מדאגה לילד. בגיל 18, גיל הבגרות החוקי האב מגלה שבנו עזב את…

המשיכו לקרוא

לובשי הגופיות, ספרה האמיץ והמרתק של נדיה תחאוכה בושנק

לובשי הגופיות הוא ספר אמיץ וחשוב. אם איני טועה זהו ספר ראשון המסופר על ידי סופרת מוסלמית צ’רקסית. לכן הוא חשוב, נדיה תחאוכה בושנק מביאה בפני הקורא הישראלי את עולמה של דוניא. דונייא ערביה מהגליל מגוללת את קורותיה ביומן שהיא כותבת. כבר בפתיחה היא מגלה לנו שיש לה סוד, והיא חוששת שיתגלה. היא מתלבטת אם…

המשיכו לקרוא

חיים או תיאטרון – נשים יוצרות תיאטרון בשואה ואחריה

“גם בזמן קשה הצחוק עוד בליבנו” נאוה שאנן, שחקנית בגטו טרזיינשטט לפני כמה חודשים קיבלתי מחברה אהובה את כתב העת לתיאטרון “במה”. כתב העת  מוקדש  לנשים יוצרות תיאטרון בשואה ולאחריה.  מוטי סנדק, העורך, כתב בפתח האסופה, שזהו גיליון המביא לקדמת הבמה את סיפורן של עשרות נשים מעוררות השראה, שהטביעו ברוחן ואומנותם חותם על התרבות. ספר…

המשיכו לקרוא

המקדש השלישי, אברהם ב. יהושע

ספר חדש לא.ב. יהושע הוא חגיגה. “המקדש השלישי” הוא הפתעה מרעננת שכן הנובלה הצנומה כתובה כמחזה. רקלה, הדמות הראשית מהספר “הבת היחידה” שבתה את ליבי, נדמה שגם א.ב. יהושע לא יכול היה להיפרד ממנה עד שהחליט כי עליו להפגיש אותו ואותנו עם בת דמותה של רקלה. זה לא ספר המשך, או אפילוג ל”בת היחידה”, רקלה…

המשיכו לקרוא