ספר שהוא ארספואטיקה במיטבה. מציאות, בדיה ופנטזיה מתמזגים ליצירת נובלה חכמה. ספר שהוא תפאורה למציאות ומזכיר לנו שאנחנו כולנו שחקנים על במת העולם. העלילה מתרחשת במהלך יום אחד, במשך כמה שעות. הנובלה נפתחת בתיאור של דחפור מפלצתי הבולע ווילה אדירה. “נכס של דונם וחצי בראש גבעה.” הדחפור מתואר באמצעות ריבוי פעלים טורף, תולש, לועס, נסוג,…

הספר “אילו נולד איטלקי” של שי אספריל הצליח לדחוק את כל ערמת הספרים הממתינים שלי. למה? מבלי לדעת על תוכנו, ידעתי שאתענג על הכתיבה. ידעתי שהנאת הקריאה שלי מובטחת. ואכן לא התאכזבתי. שי אספריל יודע לספר סיפור, הוא יודע לכתוב את הדמויות שלו באופן אמין. הוא מצליח לטוות חוטים לאריגה מהודקת בסיום הקריאה. ספר שעוסק…

“משפט אהבה” הוא ספר חכם, עמוק, מקורי. מורכב ובעיקר אמיץ. איני חושבת שיש עוד ספר, שכתוב כך ועוסק בנושא כל כך טעון. כשאנחנו אומרים “בית” המילה אינה מתייחסת רק לקירות ולחפצים שבו ,אלא לתחושת הביטחון, להרגשה שאנחנו מוגנים בין הקירות ותכולתם. אנחנו אומרים “הבית מחבק, מקבל אותי.” אנחנו אוספים חפצים ושמחים שהם במקומם, הם משרים…

אורי סלונים התארח אצלי בסלון. לו בנעורי היו אומרים לי, שאארח את אורי סלונים בסלוני, הייתי אומרת ש…. בנעורי המאוחרים עקבתי אחר פעילותו, לא הבנתי, איך הוא מצליח, ומה הוא עושה, ואיך מגיע לכל מקום, כדי לדלות פיסות מידע על הנעדרים והשבויים. והנה, אורי סלונים הגיע לסלון הספרותי שלי, לספר על תהליך כתיבת ספרו “בשליחות…

בהודו עדיין לא טיילתי, שנים חלמתי להגיע אליה, אולם הרתיעה מהמראות והסיפורים, דחקה את הנסיעה. מי יודע, אולי בערוב ימי אצליח להגיע ולטייל במדינה. בינתיים אני מסתפקת בקריאת ספרים ובצפייה בסרטים על הודו, ובכך אני מקרבת את הריח והצבע שלה אלי. את הספר “בעירה” קראתי ב”מכה אחת” כמו שאומרים. העלילה ריתקה אותי, התאהבתי בדמויות ותעבתי…

“אני צ’קלקה” הוא ספר יצירתי, שונה ומסקרן. ספרים קטנים ממיסים לי את הלב. ספרים בכריכה קשה עוד יותר ממיסים אותי. וספר של שירה, שאני עוקבת אחריה בדריכות, הכי הכי ממיס את נשמתי. כמעט שנה שאני עוקבת אחר שירה והדף שלה “צרצר לשבת” בפייסבוק. בכל שבוע אני נפעמת מיכולת הביטוי שלה, מהרעיונות והרגשות שמונחים שם בין…

ספר ממתק שהוא השראה. איך ממליצים בחום ואהבה, על ספר שאי אפשר לומר עליו מאומה, חוץ מהמשפט : רכשו לכם, לחברים, לאהובים ותתענגו על כל מה שיש בו ועל כל מה שהוא. “מכירה?” שאלה אותי חברה ושלחה תמונה. לא הכרתי ולא שמעתי, אבל לפי הכריכה מיד התאהבתי. למחרת כבר היה אצלי. ספר יפיפה, עדין, פיוטי.…

ספר אנושי, עדין ונוגע ללב על הצורך להעניק תודה לאנשים אהובים. ספר שהוא  ממתק עצוב.   ספר רגיש על הזקנות ואיבוד הזיכרונות, העבר, היכולות. “להיזדקן פירושו ללמוד לאבד.” לא צריך ספרים עבי כרס עם עלילה מתפתלת ואיזו דמות הרואית כדי שייכנסו ללב הקורא. מישקה מהנובלה “רחשי תודה” היא דמות אנושית שנכנסת ללב ומתיישבת בחדריו. מארי…

״לעיתים אגדה טובה היא אמיתית יותר מהאמת עצמה״ סאגה משפחתית המשתרעת על פני למעלה ממאה שנים. תחילתה באיבולי, כפר הררי נידח בקלבריה שבאיטליה והמשכה בקונטיקט ארה”ב. וכמו כל במשפחה יש רגשות רבים, אהבה, כניעה, שנאה, קנאה, טינה, דאגה. ״ זיכרון משפחתי הוא עניין מתעתע. אנחנו חוזרים ומספרים לעצמנו כמה סיפורים עד שנמאסים עלינו,…דור אחד חי…

האדם הוא תבנית נוף מולדתו, או שהוא יכול לשנות את חייו? “ברוכים הבאים למופע שלי שבו אני אספר לכם על עצמי בלי הפסקה ואתם לא תספרו לי כלום על עצמכם. ככה זה, קוראים לזה מופע כי יש מישהו שמופיע וזה אני ולא אתם.” כך פותח גארי את המונולוג הארוך שלו בפנינו, הקוראים. זהו מופע חד…