שלוש דמויות הקשורות זו לזו מספרות את סיפורן האישי. דמויות אנושיות שאינו מושלמות עם סודות מהעבר.  רוז, יפיפיה נשואה לתומס, טוענת שהיא שקרנית, או נכון יותר בודה את המציאות של חייה מחדש בכל פעם, נמלטת מביתה. בבריחה שלה אוספת טרמפיסט וממציאה עלילה חדשה, שהיא נוסעת להציל את אחותה מבעלה השתיין. לפני בריחתה  היא משאירה פתק…

“חייו המוזרים של איוון  אוסקין” הוא ספר פילוסופי. אם ניתן לחזור לעבר אילו טעויות היית מתקן? שאלה פילוסופית נצחית שקיימת ביני לבין האיש שלי. הוא מוכן לחזור לעבר ואני לא. שאלה זו העסיקה סופרים ופילוסופים טובים ממני. כולנו מכירים את פרדוקס סבא או סבתא או פרדוקס מסע בזמן. אם נחזור בזמן ונהרוג את סבא לפני…

קריאה בספרים ממוארים היא  סקרנות  והצצה עבורי. אני סקרנית לקרוא אילו זיכרונות מעצבים בחר הסופר לשתף את הקורא. והאם הזיכרונות הם עירוב של עובדות עם בדיה. בכתיבת הזיכרונות הסופר פותח בפני הקורא הצצה לעולמו ולאירועים שעיצבו את חיו. זיכרונות הילדות בפרט וזיכרונות באופן כללי מתעתעים הם. האם היו בדיוק כמו שזוכרים? חיים וייס למד מאימו…

רומן מקסים ומחמם לב. נשאבתי אליו. רומן שהוא מסע פנימי של הגיבורים אל הכאב האישי שלהם. מסע אנושי ורגיש שייגע בקורא. האם אפשר להתאהב באדם מבלי לראות אותו? האם הנכות שלהם יכולה להתקבל אצל כל אחד מהם?  מה קורה לזוג אנשים, שחולקים יחד חדר במחלקת שיקום? לשניהם טראומה בעקבות תאונה שעברו. שניהם שונים באופיים. הם…

האם אפשר לומר על כאב שהוא פיוטי וציורי? זה כמעט אוכסימורון. “שמרי על הקיכלי” הוא ספר פיוטי המתאר ברגש, בצבע ובריח את כאבן של נשות אפגניסטן. אני אוהבת את השירים של צילה זן-בר צור. צילה כותבת פרוזה בשירה, מציירת בצבעים את העבר. שיריה הם גרעין של מסורת אפגנית עם פתח לעתיד. הספר נכתב כחלק מעדות…

ספר שהוא ארספואטיקה במיטבה. מציאות, בדיה ופנטזיה מתמזגים ליצירת נובלה חכמה. ספר שהוא תפאורה למציאות ומזכיר לנו שאנחנו כולנו שחקנים על במת העולם. העלילה מתרחשת במהלך יום אחד, במשך כמה שעות. הנובלה נפתחת בתיאור של דחפור מפלצתי הבולע ווילה אדירה. “נכס של דונם וחצי בראש גבעה.” הדחפור מתואר באמצעות ריבוי פעלים טורף, תולש, לועס, נסוג,…

הספר “אילו נולד איטלקי” של שי אספריל הצליח לדחוק את כל ערמת הספרים הממתינים שלי. למה? מבלי לדעת על תוכנו, ידעתי שאתענג על הכתיבה. ידעתי שהנאת הקריאה שלי מובטחת. ואכן לא התאכזבתי. שי אספריל יודע לספר סיפור, הוא יודע לכתוב את הדמויות שלו באופן אמין. הוא מצליח לטוות חוטים לאריגה מהודקת בסיום הקריאה. ספר שעוסק…

“משפט אהבה” הוא ספר חכם, עמוק, מקורי. מורכב ובעיקר אמיץ. איני חושבת שיש עוד ספר, שכתוב כך ועוסק בנושא כל כך טעון. כשאנחנו אומרים “בית” המילה אינה מתייחסת רק לקירות ולחפצים שבו ,אלא לתחושת הביטחון, להרגשה שאנחנו מוגנים בין הקירות ותכולתם. אנחנו אומרים “הבית מחבק, מקבל אותי.” אנחנו אוספים חפצים ושמחים שהם במקומם, הם משרים…

אורי סלונים התארח אצלי בסלון. לו בנעורי היו אומרים לי, שאארח את אורי סלונים בסלוני, הייתי אומרת ש…. בנעורי המאוחרים עקבתי אחר פעילותו, לא הבנתי, איך הוא מצליח, ומה הוא עושה, ואיך מגיע לכל מקום, כדי לדלות פיסות מידע על הנעדרים והשבויים. והנה, אורי סלונים הגיע לסלון הספרותי שלי, לספר על תהליך כתיבת ספרו “בשליחות…

בהודו עדיין לא טיילתי, שנים חלמתי להגיע אליה, אולם הרתיעה מהמראות והסיפורים, דחקה את הנסיעה. מי יודע, אולי בערוב ימי אצליח להגיע ולטייל במדינה. בינתיים אני מסתפקת בקריאת ספרים ובצפייה בסרטים על הודו, ובכך אני מקרבת את הריח והצבע שלה אלי. את הספר “בעירה” קראתי ב”מכה אחת” כמו שאומרים. העלילה ריתקה אותי, התאהבתי בדמויות ותעבתי…