זמן רב חיכיתי לספר “נטע זר” והיה שווה ביותר לחכות לו. את שרית פליין אני מכירה מקבוצות הקריאה בפייסבוק, שיחות בקבוצות ושיחות מאחורי הקלעים הובילו לחברות בינינו. אל תטעו איני משוחדת. אני בפרוש אובייקטיבית! שרית היא אשת מילים, המילים קולחות ממנה כמו נהר, מילים שוצפות, חכמות, שמחות, רוקדות, מילים שמעלות תמיד חיוך, כי שרית אופטימית…

אחד הזיכרונות הנעימים שלי מילדותי הוא זמן השינה שלי ושל אחותי. ישנו במיטת יחיד שממנה נשלפה מיטה נוספת. אבי ישן בין שתינו שר לנו שירים וסיפר לנו סיפורים. מעולם לא חשבתי שיש אפשרות אחרת במקום אחר במדינתנו. כשילדיי היו קטנים אהבתי לשבת כל אחר הצהרים לשחק איתם וכשגדלו אהבתי  לשבת ולצפות בהם משחקים. זו היתה…

“הנוסעת האחרונה” הוא ספר רגיש ואנושי קצבי ומרתק על בדידות ואהבה. יש בו מתח, יש בו כאב, יש בו בדידות, יש בו אהבה, ויש בו חמלה. נינה סימון בנבנישתי, על שם הזמרת שאמה העריצה, היא נערת שליחויות על אופניים. יום אחד בעודה מתגלגלת ברחובות תל אביב פוגע בה רכב יוקרה “מורח”, אותה על האספלט והורס…

“לעשות מקום” הוא ספר ישיר גלוי ואמיץ שנולד מכאב פרידה. “את החלל שנפער בתוכי אוכל למלא על ידי הליכה בחלל אחר.” החלל האחר הוא הכתיבה, הדמיון, המחשבה והידע שאגורים בו. בעזרת הכתיבה מגלה אוריאל קון את יכולת ההיפרדות מחוויית הפרידה שלו מאשה שאהב. תנועתו במרחב התודעתי היא כמו רחיפה בחלל אין כוח כבידה. כלום לא…

ליזי בדיחי עברה מבאר שבע לתל אביב במיוחד כדי להוציא אותי ממשבר קריאה וכאבי גב שלא ידעתי כמותם. “פרפר במחסן” הוא ספר חכם שבו שולמית לפיד אינה עושה הנחות לאף אחד ומענישה את כל מי שמגיע לו להיענש. ככה זה בספרות הרעים משלמים את המחיר. אלישע, סופר ששקוע בעצמו, גרוש, אב לבן, הבן וגרושתו חיים…

לפני כשנה יצאתי למסע עם שני גיבורים וסופרת אחת. הקריאה בספר “מאחורי כל זה” של נירית הלבני היתה עבורי חוויה מיוחדת. הספר ריגש אותי מאוד, נירית הצליחה להכניס אלי ללב פנימה שני גיבורים שנשארו בו. הבוקר הגיעה נירית מלווה בגיבוריה, גיורא ועמיחי, לסלון הספרותי שלי. איזה בוקר נפלא מרתק מעניין ומחכים זה היה. כמה למדנו…

“אבקועים” הוא אחד הספרים המדויקים והאמינים שקראתי. שירז אפיק יודעת לברוא עולם מציאותי אמין עם דמות מעניינת ומיוחדת שאי אפשר לעזוב אותה לרגע, כי היא גורמת לקורא לסקרנות. אני יודעת שאם אגיד לכם שבספר יש תיאורי נחשים, מיד תעוותו פנים ותגידו, “איכס, אני לא אקרא על החיה המגעילה הזו ,החיה המפחידה עוד מימי גן העדן.”…

יו, איזה ספר, סופגניה  !! אני אוהבת, בעצם מתה על סופגניות בייחוד אלה עם השוקולד והרבה שוקולד. אבל, כמעט ואיני נוגעת בהן. השנה לחנוכה זכיתי בסופגניה חמה ומתוקה שאינה משמינה, אבל משביעה וגורמת לעונג. גם ספר וגם סופגניה לא צריך יותר. סבתא טורבו  ממשיכה להפתיע, לשעשע ולאתגר את סביבתה. ספר שני בסדרת סבתא טורבו. סבתא…

“כי היום עובר” הוא ספר ממואר הכתוב באהבה, אהבה לאיש ,אהבה לזוגיות, אהבה למדינה, אהבה לאומנות. כתיבת ביוגרפיה או חיים עִם במרחק של זמן אינה מלאכה קלה. הכתיבה עלולה לסחוף את הכותב לסוג של נוסטלגיה מתרפקת או לחלופין להתחשבנות. עדנה שבתאי כתבה את חייה עם יעקב שבתאי ברגישות ובכנות וחשפה את אהבתה לצידו של מי…

הדמויות של אורלי סיגל באו והתיישבו לי בלב, פצעו ושרטו את עורי. קראתי את הדמויות, כאבתי אותן והתבוננתי פנימה אל עצמי לחפש אחר כוח מנחם עבורן, אלא שהכוח המרפא היה אצלן. אורלי סיגל בראה דמויות כואבות, התמודדות עם הכאב הובילה אותן לכוח ויכולת התמודדות. הן צמחו מתוך הכאב. שלוש נובלות, שלוש דמויות ולכולן סוד  שהן…