ויים – יון פוסה

הספר, “ויים” הוא ספר קטן, מזוקק, מצומצם, אבל עוצמתי ברגישות שלו. ספר מופת.

יון פוסה הוא אמן הצמצום ואמן לכידות הרגעים המשמעותיים בחייו של אדם. בעלילה קצרה, במשפטים פשוטים ותיאורים יומיומיים מצליח יון פוסה ללכוד את מהות החיים ומשמעות קיומו של האדם בעולם.

אדם יוצא בספינתו מהכפר שלו לעיר בירגוין, השנייה בגודלה בנורווגיה, על מנת לרכוש חוט ומחט, כדי לחזק כפתורים רופפים בבגדיו. זה מה שהוא צריך. יוצא ולא יודע כיצד ואיך יחזור.

הסיפור  מסופר בשלושה קולות של גברים שמספרים סיפור. שלושה גברים, אישה אחת וספינה אחת הקרויה על שם האישה, אלינה. שלושה גברים בודדים, שנותנים לחיים לזרום כמו הספינה ואישה אחת שיודעת בדיוק מה רצונה מהחיים. שמותיהם של הגברים והאישה אינם השמות האמיתיים שלהם, אלא שמות שדבקו בהם.

יטגייר, איש בודד, יש לו רק חבר אחד וסירה בשם אלינה, נערה שהיה מאוהב בה שלא גילה לה את אהבתו. בגיל צעיר עזבה את ויים. יטגייר נשאר עם אהבתו הסודית לנערה. לסירה שאותה רכש הוא קורא אלינה. “אני ואלינה היינו כמעט כמו זוג נשוי”. מודה שאף אישה לא היתה קרובה אליו כמו הסירה. אומר שבזמנו אלינה ממש כישפה אותו בכישוף שלא הוסר לגמרי.

הפרק השני מסופר על ידי חברו של יטגייר, גם הוא בודד וכל חבריו מסתכמים בחברות עם ייטגייר. דמות בודדה שלא נפגשת עם אף אחד, והוא לא ביקר אצל אף אחד חוץ מאת יטגייר לפני הרבה שנים.

את הפרק האחרון מספר פרנק.פרנק חוזר שוב ושוב על המשפט: ” זה היה כל כך מוזר.”

שלושה פרקים, שלושה קולות שמצטרפים בהרמוניה ליצירה מוסיקלית שפורטת על כל החושים. לכל פרק צליל משלו. כל אחת מהדמויות מוסיפה פרטים לעלילה שאותה בונה הקורא במוחו. זה אינו רשומון. העלילה כמעט כולה מתרחשת במחשבותיהם של הדמויות. הקורא כאילו “יושב” בראשה של הדמות, נע מצד אחד לצד שני בעקבות המחשבות, כמו ספינה שמיטלטלת על הגלים. יטגייר חוזר שוב ושוב על פרטים שאמר, בכל פעם מוסיף מידע קטן שמצטרף להבנת המחשבות והבנת דמותו. כך גם בשאר הפרקים. התחושה בזמן הקריאה היא כאילו מישהו חיבר אלקטרודות למוח של הדמויות, ותרגם למילים את כל המחשבות שלהם, שחוזרות על עצמן, סוטות מהעניין וחוזרות לעניין, כמו חוטים הנמתחים מתוך פקעת סבוכה.

סליל החוט והמחט הם מטאפורה לחיבור בין הדמויות ולכפתורים הרופפים שאותם היה צריך לחזק.

לא צריך עלילה מורכבת ואירועים מופרעים כדי ללכוד את הנשמה של הדמות, ושהקורא יתרגש מהמחשבות שלה. יון פוסה מצליח לרגש ולגעת בקורא.

יון פוסה חתן פרס נובל לשנת 2023 הוא בין הסופרים, שלא נכנעו ללחץ, שלא לפרסם את ספרם בעברית. הכתיבה שלו מדויקת, מוקפדת ומחושבת. כל מילה, כל משפט, גם אם חוזר על עצמו שוב ושוב, מוביל בסיום הספר את הקורא להבנה על חייו שלו.

הספר הוא ראשון מטרילוגיה, אני מצפה לשניים האחרים.

ספר פיוטי, נפלא, כתוב בפשטות נוגעת ללב. ספר מצויין רק למי שמוכן להתמסר ולהיכנס למחשבות של שלושה אנשים שיש ביניהם קשר

אדם יוצא לקנות חוט, מחט, כפתורים ומגלה את  החיים שביניהם.

סיפור על סירה קטנה שמסמלת אהבה גדולה, סיפור על החיים, על המוות ועל מה שביניהם.

ויים, יון פוסה

מנורווגית: דנה כספי.

הוצאת: ספרית הפועלים.