המפוכחות –  מארי ואריי

הספר המפוכחות הוא ספר רב גוני. על פניו נראה שהוא ספר מתח, אך לא רק, הוא עוסק בהתבגרות, חברות, יחסי משפחה. הכתיבה הקולחת של מארי ואריי והנושאים שהיא מעלה בספר, ריתקו אותי וקראתי אותו בהינף עיניים.

שרה לרואה, בתו של ראש העיירה נעלמה בקיץ של 2001 היעלמותה זעזעה את בוביל העיירה השלווה, ששוכנת על חוף הים בראש הצוק, שממנו ניתן לראות את אנגליה. גופתה לא נמצאה מאז.

הסיפור נע בין שני זמנים, העבר לפני ההעלמות ואחרי ההעלצות, כמעט עשרים שנה.

בעבר

שרה פוגשת את אנג’ליק בבית הקברות ביום הלוויה של אמה כשהיא בת שמונה. הן הופכות לחברות נפש ונשבעות לא להיפרד. אביה של שרה עסוק בענייניו ושאיפותיו להיות ראש העיר ומשאיר את שרה לנפשה. כך היא יכולה להיות שעות בביתה של חברתה הטובה אנג’ליק.

כשאביה מתחתן עם איריס וזו עוברת לגור בביתם עם שני בניה הבוגרים חייה משתנים. שרה היא הילדה הטובה, הצייתנית, זו שנכנעת לאמה החורגת. אנג’ליק,לעומתה, מקסימה, יפה, שקרנית, פרועה. הקשר בינהן נמשך עד כיתה ח’, אח”כ כבר לא ישבו זו לצד זו.

כששרה נעלמה אנג’ליק הפכה לחשודה המידית.

בהווה.

פאני, סגנית עורכת ראשית של עיתון,  אמא חורגת ללילו המתבגרת ועושת הצרות.  היא אחותה של אנג’ליק, שנים שהיא לא בקשר עם אמה ואחותה. בבוקר שבו נפתחת העלילה היא מקבלת הודעה שאמה מתה. מנהלת העיתון מבקשת ממנה לעשות תחקיר על שרה שנעלמה בדיוק לפני עשרים שנה. וכך חוזרת פאני עם ביתה החורגת, לילו אל העיירה שעזבה מאחור. לפאני  סוד שמור, מילה אחת שלא נאמרה בעבר על אחותה, מילה  שיושבת לה כרגע על המצפון.

פאני אינה מגלה עניין בתחקיר ובכתבה, ואילו לילו, הנערה, סקרנית לדעת מה קרה לשרה ולחברותיה כשהיו בגיל שלה.

הספר מסופר מכמה נקודות מבט. נקודת המבט המסקרנת היא זו של שרה. הקורא אינו מבין מהי הטיוטה שאותה מגישה לו שרה בפרקים מהעבר המשולבים בפרקי ההווה של שאר הדמויות. ככל שמתקדמים בקריאה מבינים את הטיוטה של שרה ששופכת אור על הפרשה.

הספר הוא ספר על חברות אמיצה בין נערות “אנחנו נשבעות להישאר חברות בחיינו, במותנו, בטוב וברע, תמיד נישאר יחד בכל מצב, ונתמוך זו בזו. אנחנו המפוכחות.” הספר הוא סיפור התבגרות של נערות העיירה מאותו הקיץ ושל לילו מההווה. בעקיפין גם פאני עוברת תהליך של התבגרות.

לפאני ואנג’ליק סוד שמרחף בין השורות. הכתיבה הסוחפת של מארי, התנועה בין ההווה לעבר, הסקרנות והמתח שהיא יוצרת סביב היעלמותה של שרה אינם מניחים. הדמויות שהיא מביאה בעלילה הן דמויות עגולות, מענינות. דמותה של אנג’ליק סיקרנה אותי ומכל הדמויות אהבתי את לילו הנערה המתבגרת שמחפשת אהבה ועושה הכל בצורה יצירתית על מנת לקבל אותה. היא היתה בעיניי נערה מבריקה, קצת אחרת, מקבילה לדמותה של אנג’ליק ועדיין יודעת לנתב את עצמה בחיים.

סיום הספר הוא סיום סגור, סוג של הברקה גאונית, כל הקצוות מתאחדים והקורא מקבל את כל התשובות.

ספר שהחזיק אותי בהנאת קריאה כמה שעות.

העטיפה של הספר נהדרת, למרות שאיני אוהבת, בלשון המעטה, כריכות של נשים בגבן לקורא, הכריכה היא תמצית עלילת הספר.

ממליצה.

המפוכחות, מארי ואריי

מצרפתית: אסנת יקירה

הוצאת: תכלת, 2025