הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
הלילה הארוך ביותר – אשכול נבו
הלילה הארוך ביותר – אשכול נבו
הספר “הלילה הארוך ביותר” עוסק בחיים שלנו כאן בצל האסונות, הכאב והפרטים הקטנים שמרכיבים אותנו במציאות מורכבת שכזו. אך גם בלילה הזה, ארוך ככל שיהיה, יש תקווה.
הגיבורה הראשית של הספר היא המלחמה, שעדיין לצערי, נמשכת כבר שלוש שנים. אירועי המלחמה מופיעים בכל סיפור בקובץ ומהווים ציר שעליו נסובים האירועים שאנחנו עדיין חווים.
אשכול נבו מעמיד בפני גיבוריו אירוע שבו עליהם להתמודד עם החוויה. הסיפורים מגוונים. אמא צעירה, זמרת של שיר אחד מוצלח, מגיעה לארץ ליומיים, בגלל המלחמה שדה התעופה נסגר והיא מחליטה לחזור ללונדון ביאכטה. מפונה שמחליטה לחזור ליום אחד לביתה שנמצא תחת אש רק כדי להינות מכמה רגעים במקום המוכר. עזתי שמחליט לברוח מעזה ומנצל את המלחמה שפרצה כדי להגיע לישראל, ועוד גיבורים המהווים את מרקם האוכלוסיה שלנו בימים מטורפים שכאלה.
מכל הסיפורים הסיפור “הארגז הכחול” נגע לליבי וחדר אל מתחת לעור החשוף של המלחמה. שני אנשים נפגשים בבית קפה הצמוד לתחנת דלק, הגבר, אלמן, מוצא את דלת ביתו נעולה במנעול הנוסף מבפנים ואינו יכול להיכנס, הבחורה נכנסת לבית הקפה ובזרועותיה ארגז כחול, היא אינה נפרדת מהארגז. היא מספרת שהגיעה דפיקה בדלת’ זו שכולם מפחדים ממנה’ ואחרי שבוע עוד דפיקה מלווה בחפציו של האח. מאז היא סוחבת את הארגז איתה לכל מקום. שני אנשים שנפגשים בלילה, אין ביניהם מחויבות, היא מרגישה שיכולה לספר לו כל דבר, כי אחרי שהם יפרדו לא יהיו בקשר.
נובלה עצובה וכואבת. שני אנשים בודדים שמחפשים את הזיכרונות ואת הבית שהיה. לטעמי הנובלה היתה צריכה להיות עצמאית ללא שאר הסיפורים.
זה ספר שמתאר את ההווה המתמשך שלנו, הווה מדמם ופצוע, הווה של דמויות שאיבדו בית, הווה של דמויות בודדות המחפשות קירבה. הווה של לילה אחד ארוך.
כמעט כל הסיפורים מתארים יום, או לילה בחייהם של הגיבורים, יום שיש בו אירוע מיוחד, יום שבו אנחנו נכנסים לחייהם, לומדים קצת עליהם, על המחשבות שלהם, על הרגשות שלהם. הייתה לי תחושה שאני פותחת דלת נכנסת לחדר מסתכלת ויוצאת. הרגשתי חסר. לי חסר לי עוד מהדמויות, חסר לי להבין אותם, חסר לי אולי אפילו המסע שאותו הן עוברות. חלק מהדמויות עובר מסע פיזי, חלקם מסע נפשי.
אשכול נבו כותב קולח, כשמתחילים לקרוא אי אפשר להניח. לצערי לא התחברתי לכל הדמויות. פרט לדמויות בסיפור “הארגז הכחול” שבו יכולתי לחוש את העצבות והרצון לחיים רגועים יותר. שאר הדמויות היו פלקטיות בעיני ונותרתי עם התחושה שכל מה שסופר לי זו אפיזודה על רקע המלחמה.
מי שאוהב את אשכול נבו ונמען על מועדון המעריצים שלו יימצא עניין בספר. אני פחות התלהבתי.
על דבר אחד אני מסכימה על הלילה הארוך ביותר שלנו, ומתפללת שנקום לבוקר חדש.
הלילה הארוך ביותר, אשכול נבו
עורכת הספר: נועה מנהיים
הוצאת: זמורה, 2026

