סיפורה הכואב של ארץ דרך עלילת משפחה בדרום אפריקה שלאחר האפרטהייד.

קריאה בספר זוכה פרס בוקר אינו הבטחה לספר טוב. הספר “ההבטחה” כשמו כן הוא מקיים את ההבטחה לפרס.

אחד הספרים  המעולים שנכתבו לאחרונה, בעיני הוא ספר מופת, ספר ספרותי שמזמן לא קראתי. ספר שמזכיר בכתיבתו את פוקנר.

יש בו נושאים רבים על פני השטח ומתחתיו. יש בו ייאוש, תקוה, דת, גזענות, מוות והרבה כאב. בעיקר זוהי טרגדיה על כל מאפייניה, טרגדיה של משפחה וטרגדיה של ארץ.

דרום אפריקה של האפרטהייד ואחרי האפרטהייד.

הספר נפתח במותה של רייצ’ל  סווארט לבית כהן. היא אשתו של בעל החווה.  לפני עשרים שנה באה ככלה הרה ומאז לא עזבה. לפני מותה היא ביקשה מבעלה שיבטיח לה שייתן לסלומה, משרתת המשפחה, את הבית הדל שבו היא גרה. סלומה היתה בחווה מאז ומתמיד סבה אומר ״ סלומה, קיבלתי אותה עם השטח״ היא עשתה את כל העבודות וטיפלה באם החולה, אף אחד לא רואה אותה, כי היא בלתי נראית.

אמור, הבת הקטנה, שמעה את מה מה שבקשה אמה מבעלה. היא פונה לאביה ואומרת, “אז אתה  תקיים את ההבטחה?”

האב אומר שכן, אך אינו מקיים.

ההבטחה מרחפת מעל המשפחה ועוברת כחוט השני במשך שלושת עשורי הסיפור. אמור, כשמה כן היא, מלאת אהבה וחמלה ליקום, היא זו שחוזרת שוב ושוב על בקשת אמה, ושוב ושוב מתעלמים ממנה.

העלילה מתרחשת במשך שלושה עשורים ובכל עשור מתקיימת לוויה. אב  המשפחה ושלושת ילדיו הם הגיבורים המרכזיים של הרומן. העלילה מספרת את קורותיהם האומללים של בני המשפחה. לאחר מות האם שאיחדה ביניהם, כל אחד חיפש את מקומו ואת עצמו. האב שוקע בטיפול בזוחלים, אנטון, בנו, אומר שהוא מעדיף זוחלים על פני יונקים. אנטון עצמו מתייסר נפשית, מוצא עצמו שקוע בנישואים אומללים. אמור, הבת הקטנה, רגילה שמתייחסים אליה כאל ערפל, היא צעירה מידי ומטופשת מידי בעיניהם. כשגדלה עזבה את דרום אפריקה ונדדה בין ערים וארצות. עכשיו היא חזרה ומגלה שדבר לא השתנה, רק קליפה דקה של אבק. בכל פעם כשהיא חוזרת היא שואלת מתי יקיימו את ההבטחה לסלומה. כל כולה מרוכזת בקיום ההבטחה. ביתה של סלומה הוא מוזנח, עלוב, כמעט נופל. כשאם גססה האדמה לא יכלה להירשם על שם סלומה, ואילו כעת בגלל שינוי החוקים, היא יכולה לקבל אותו ולרשום אותו על שמה.

ההבטחה היא לא רק מסירת הבית, אלא הבטחה מטאפורית שבזכות קיומה תשמר אחדות המשפחה ומה שבית מסמל. יש בו, בבית, הגינות כלפי האנשים שאינם שייכים למשפחה, אך מסורים לה.

הפרת ההבטחה כאילו מקיימת הבטחה אחרת של עונש. כמו בטרגדיה היוונית, שבה המעשה המביש מוביל לאסון.כך גם כאן, בני המשפחה לא נשארו מאוחדים. הם נפגשים פעם בעשור בלוויוה של אחד מבני המשפחה.

הסיפור מספר את קורותיה של משפחה במשך שלושה עשורים, אך סיפור המשפחה משתלב ברקע הארץ שידעה סבל. סיפורה של דרום אפריקה הוא לב העלילה שמבוטא באמצעות קורות המשפחה. מדינה שמציאותה קשה. אומנם המדינה עוברת בשלושה עשורים שינויים, אך הם אינם מספיקים. את חוסר היכולת להכיל את שחרורם של השחורים  מייצגת ההבטחה שאינה מקוימת. האב הבטיח, אך אינו מרגיש צורך לממש הבטחה. מדוע לתת למשרתת שחורה חלקת אדמה על שמה, ולא שאין לו כסף. אמור הילדה הקטנה מייצגת את דור העתיד, היא מצפה למימוש ההבטחה. “הבטחה היא הבטחה” היא אומרת.

בספר יש ביקורת לא רק על התנהלות הלבנים לאחר האפרטהייד, אלא גם על הדת. הגיבורים עוברים מדת לדת. האם רייצ’ל חוזרת ליהדותה לקראת סוף חייה. הכומר אינו יודע איזה טקס לקיים עבורה. האב נעשה אדוק יותר, אסטריד, האחות הבכורה, המרה דתה לקתוליות.

כשאמור חוזרת לביתה היא מגלה שדרום אפריקה השתנתה, שדות הבור הפכו לשיכונים, הוקמו משרדים, ומפעלים. יש ממשלה חדשה דמוקרטית היא חזרה לאותו המקום, אבל זה כבר לא אותו מקום.

הספר ,ההבטחה” הוא אחד הטובים שקראתי לאחרונה. ספר שהחזיר אותי לספרים מהעבר, רומן בתחושה טעם של פעם. כמו שציינתי, הספר מזכיר את כתיבתו של פוקנר, כתיבה שבה הסופר מצליח לחדור לתודעת הדמויות.

כוחו של הספר הוא בכתיבה. למספר תפקיד נכבד. הוא כמו מנצח על תזמורת, שמזמן את הכלים לנגינה. המספר אינו רק חודר לתודעת הגיבורים, הוא גם מתערב במחשבותיהם, מבין את המניע שלהן. לעיתים הוא פונה אל הקורא, מקדים את המאוחר ויוצר בכך מתח. יש מקרים שבהם הוא מעביר ביקורת על הקוראים שאינם רואים את האנשים בשוליים, בדיוק כמו בני המשפחה שהפרו את ההבטחה.

תיאוריו של המספר הוא כמו מצלמה הנעה על פני הסביבה.

הקריאה בספר אינה קלה. הקורא צריך לעקוב אחר הנאמר, להבין מי מדבר, כיוון שהמחשבות של הדמויות מתערבלות ועוברות מאחת לשנייה. קריאה שכזו מצריכה ריכוז.

קראתי את הספר בשקיקה וריכוז, הייתי סקרנית לדעת האם ההבטחה תקוים ואם בכלל היתה הבטחה, כי אמור היתה קטנה ורק היא שמעה את דברי אמה.

אולי ההבטחה היא לא מסירת הבית לסלומה, אלא הבטחה לבני המשפחה לעתיד טוב יותר והבטחה למדינה לעתיד טוב. הבטחה לתת לשחורים עתיד טוב ומבטיח.

רומן חכם, אנושי,בעל רבדים רבים. ממליצה מאוד.

ההבטחה, דיימון גלגוט

מאנגלית מיכל אלפון

חרגול הוצאה לאור, 2022