הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

חיי השקר של המבוגרים, ספרה החדש והמרתק של אלנה פרנטה

Spread the love

חגיגה !!!!

זו ההגדרה הכי מדויקת עבורי בתום קריאת הספר.

לכל מי שאוהב את אלנה פרנטה ומכור לכל מילה שלה כמוני, הספר הזה הוא חגיגה. מי שלא קרא מספריה  מוזמן לצלול לתוך דפי הספר ולהתענג.

אלנה פרנטה יודעת לכתוב. נקודה. היא יכולה לקחת את העלילה הכי פשוטה ולהפוך אותה לעונג רצוף של קריאה.

בסוף דצמבר 2019 ביקרתי ברומא, ראיתי ערמות של הספר בכל חנות ספרים, בתחנת הרכבת ובשדה התעופה. הצטערתי שאיני יודעת לקרוא איטלקית.
כשנודע על מכירה מוקדמת של הספר מיד רכשתי עם שליח במסירה מיוחדת. לא יכולתי להתאפק. (הספר גם נשלח אלי על ידי סיגל זלאייט  ישירות מההוצאה -יש לי שני עותקים )

מודה, חששתי לקרוא את ספרה האחרון,  פחדתי שהוא יהיה חיוור מול הרומנים הנפוליטנים. שמחתי שהחששות לא אומתו. אלנה פרנטה הצליחה לרתק אותי עם דמות מיוחדת ומעניינת. הצליחה לגרום לי לטייל שוב ברחובות נאפולי, בפיאצות של העיר. צללתי אל הספר, הדמויות, המקומות ולא נחתי לרגע.

זהו סיפור וידוי אינטימי חושפני של ג’ובנה הגיבורה. תיאור נפלא של חיי הנפש של נערה מתבגרת במשך 5 שנים. מגיל 12 עד 17. תיאור אישי ופנימי מאוד ישיר על חוויות הגיל, שבו עליה להתמודד עם עצמה. גילויי שינוי הגוף, יחס המבוגרים אליה כמתבגרת, יחסה לסביבה, לחבריה.

הרגשות הפנימיים שלה בתוך נבכי נפשה, אותם רגשות סוערים, אלו שאינה יכולה לגלות לסביבה החיצונית, מקבילים לגילויים שהיא מגלה על מה שנעשה מאחורי דלתות המשפחה שלה.

בוקר אחד היא שומעת את אביה אומר לאמה שהיא מכוערת מאוד. אין ספק שלנערה מתבגרת בגיל שבו היופי החיצוני משמעותי, אמירה שכזו מפי האב הנערץ הופכת למשמעותית ואפילו הרת אסון.

מרגע זה מתחיל מחול שדים עבור ג’ובנה. היא מנסה להבין למה התכוון אביה באומרו זאת, ובעיקר בכך שהוסיף “היא מקבלת את הפרצוף של ויטוריה.” ויטוריה אחותו זו שהם אינם בקשר איתה.

ג’ובנה יוצאת אל העולם על מנת לגלות האם היא מכוערת או לא, ומיהי הדודה שהוריה מתעבים. במהלך השנים הבאות, השנים הקריטיות של גיל ההתבגרות, שנים שבהן העולם החיצוני משמעותי לבניית נפש המתבגר, תגלה ג’ובנה לא רק את עצמה וכוחותיה, אלא את עולם המבוגרים.

וכמו הגירוש מגן עדן, מהבית החם והמגן עם הורים אוהבים היא תחשוף שקרים וסודות. שקרים על משפחתה, סודות על אחות אביה, ויטוריה, סודות של מבוגרים וגם שקרים של בני הנעורים.

ג’ובנה מבקשת מהוריה להיפגש עם הדודה ויטוריה. דודה ויטוריה פותחת בפניה תיבת פנדורה בדמות צמיד. הצמיד השזור לאורך כל הרומן  הוא סמל לאהבה, לקנאה לשנאה ושקרים. צמיד שעובר מיד ליד.

 המפגש עם הדודה מוביל אותה ומלמד אותה לשקר, להסתיר דברים, אפילו לספר שקרים לְבָנִים. מפגש שמעמיד אותה בפעם הראשונה מול הבדלים של נאפולי של מעלה שם היא גרה מול נאפולי של מטה, איזור התעשיה, מקום מגוריה של הדודה.

לשקר להורים גורם לה לחרדה. לשקר לחברותיה זה תענוג. איתן בעזרת השקר היא מרגישה עליונה או לפחות שווה.

 “חיי השקר של המבוגרים” הוא ספר שמעמיד את הקורא מול האמת.

״מה קרה בעולם של המבוגרים, בראשיהם שלאנשים בעלי הגיון בריא, בגופיהם העמוסים ידע?״

מה קורה לנערה בגיל ההתבגרות שבו היא מגלה עד כמה הוריה הנערצים הופכים להיות אנושיים ובעלי חולשות כמו כל בני האדם

מה קורה לה כשהיא מגלה שקרים וסודות במשפחתה.

מה הכוח שיש בידה כשהיא לומדת לשקר.

האם הכיעור של ג’ובאנה שאביה חושש ממנו הוא כיעור חיצוני או פנימי.

היחס שלי לג’ובאנה הוא דואלי, מצד אחד הבנתי את נפשה הסבוכה מול משפחתה וחברותיה, מצד שני כעסתי על התנהלותה ובעיקר על הרוע הפנימי שבה. וגם  הערצתי אותה על האומץ לעשות את מה שהיא רוצה ללא מחשבה. על היכולת שלה לנסות להרחיק לכת אך לעצור בזמן.

“חיי השקר של המבוגרים” הוא ספר הכתוב באופן מרתק, מתאר את נבכי הנפש של נערה מתבגרת לפרטי פרטים. מתאר את הטלטלות וסערות הנפש במנעד רחב של רגשות. רגע צוחקת ורגע כעוסה. הקריאה בספר החזירה אותי לימי נעורי, גיל שבו מתביישים בניצני הגוף הנשי, לא יודעים כיצד להתנהג מול המבוגרים, בושה מבני המין השני, גילויי מיניות. גילויי העולם החיצוני. הגילוי המרכזי שהוא נושא הספר זו ההתמודדות עם עולם המבוגרים והכניסה לעולם זה. כשהמין ובני המין השני תופסים מקום נכבד בחייה של ג’ובנה.

הכתיבה של פרנטה מדויקת, מעמיקה, יש בה יכולת לרדת לפרטי הפרטים ולנבכי הנפש של הגיבורה. כתיבה שמשאירה את הקורא מיוסר, מעמידה אותו מול דמות עם רגשות מעורבים כלפיו. מצד אחד כעס ומצד שני חמלה. כתיבה מהפנטת, מכשפת משפט רודף משפט וככל שמתקדמים בקריאה פשוט נשאבים אל הדמות והעלילה.

אני הרגשתי כאילו אני מטיילת בתוך המוח של ג’ובנה וכל קו מחשבה מתפצל לקו אחר.  משפט רודף משפט. כל כולי הייתי שאובה בדמותה הסבוכה והמשתנה של ג’ובנה.

התהייה של ג’ובנה היא מדוע הוריה שחינכו אותה לא לשקר, מתגלים כנושאי שקר של שנים. גילוי שהופך את חייה ואת אופיה. השקר גורם לה להיות חזקה.

בספרה “המצאות מזדמנות” כותבת אלנה פרנטה על השקרים.

“בילדותי הייתי שקרנית גדולה מאוד, אמרתי שקרים מכל הסוגים. שיקרתי כדי להיראות טובה יותר מכפי שהייתי. שיקרתי כדי להתהדר בדברים שהייתי רוצה לעשות אבל בפועל לא עשיתי…

אני מזהה את המצוקה בילדים שמשקרים כדי להגן על עצמם, כי העולם מלא במלכודות והשפלות, והשקר יכול להעניק במקרים מסוימים הפוגה כלשהי.”

אלו משפטי מפתח להבנת דמותה של ג’ובנה.

סיפורה של ג’ובנה הוא סיפור אנושי, אמיתי וכן עם המון אומץ ותעוזה. אומץ לספר לנו מה עובר על נערה מתבגרת בדיוק מופלא, תעוזה להעמיד בפנינו מראה לא נעימה על חיי המבוגרים.

הבנתם נכון. רוצו לקרוא את הספר “חיי השקר של המבוגרים” ספרות מופת במיטבה.

חיי השקר של המבוגרים, אלנה פרנטה

מאיטלקית, אלון אלטרס

הספריה החדשה, 2020

“חיי השקר של המבוגרים” צולם ברומא דצמבר 2019

תגובות בפייסבוק