כביסה לבנה, ג’ודי טל קופלמן ספרה של ג’ודי טל קופרמן, כביסה לבנה, הוא ספר רגיש על אלו שחזרו מהמלחמה. לפני שנים כשהייתי בקבוצת הקוראים המשפיעים של ידיעות ספרים, קיבלנו לקריאה ספר לבן, ללא צילום על  הכריכה, לא ידענו על מה הספר. מאז למדתי לא לקרוא את הכריכה האחורית של ספר ולהגיע לקריאה נקייה. תשבחות על…

בוקר נפלא ומפעים חווינו היום. זה היה אחד הבקרים המרגשים. שמחה נפלאה בימים אלו. לאחר שדנתי הספרה של רוחמה אלבג “נשארתי בשבילכם” במועדוני הקריאה שלי התארחה רוחמה אצלי בסלון הספרותי והשאירה אותנו פעורות פה. חמישים נשים גמעו בצמא את סיפוריה שהיווה השלמה למה שכתבה בספרה. רוחמה, חוקרת הספרות ומרצה מעולה, סיפרה לנו על הספר, תהליך…

“נשארתי בשבילכם”  של רוחמה אלבג סחרר אותי. לא רציתי לסיים את הקריאה בו. משכתי באיטיות את המשפטים ופחדתי, שהנקודה האחרונה תנתק אותי מהמשפחה, מהדמויות, מהזיכרונות הפרטיים והאישיים שלי ממשפחתי, שעלו במוחי בעקבות הקריאה. ההכרות שלי עם רוחמה אלבג היא רבת שנים. אני שומעת כמעט את כל ההרצאות שלה, על עגנון, לאה גולדברג, נתן זך, עמוס…

קריאה בספרים ממוארים היא  סקרנות  והצצה עבורי. אני סקרנית לקרוא אילו זיכרונות מעצבים בחר הסופר לשתף את הקורא. והאם הזיכרונות הם עירוב של עובדות עם בדיה. בכתיבת הזיכרונות הסופר פותח בפני הקורא הצצה לעולמו ולאירועים שעיצבו את חיו. זיכרונות הילדות בפרט וזיכרונות באופן כללי מתעתעים הם. האם היו בדיוק כמו שזוכרים? חיים וייס למד מאימו…

תמצית – חומֶר מרוּכּז המֵכיל את העיקר.(מילון אבניאון) כזהו בדיוק אוסף הסיפורים הקצרים של אנה מריה יוקל. תרכיז ממתקי של מהות הקיום והחיים. לפעמים הספרים והסיפורים הקטנים והמרוכזים הם אלו שמותירים אצלי רושם עז. כזהו “תמציות” ספרה של אנה מריה יוקל. ספר מרוכז וצנום  שבו מביאה הסופרת את תמצית חייה, ותרכיז זוויות הראיה שלה על…

״ לסופר כל דבר הוא בגדר חומר גלם וכי אל לו להתרעם על לחם חוקו.״    הספר הוא זיכרונותיו של הסופר כריסטופר אישרווד. ארבעה אנשים, ארבע תחנות בחייו של הסופר כריסטופר אישרווד המסופרים לפי סדר כרונולוגי. ארבעה אנשים שהשפיעו על חייו כסופר ועיצבו את אישיותו. הספר “כל מקום אחר” משרטט את מהלך חייו במקומות שונים…

“נובלה לירית” כשמה כן היא נובלה הכתובה כליריקה. שירה צריך לקרוא לאט ואפילו כמה פעמים כדי להבין את משמעות המילים והצרופים זאת כדי  לעקוב אחר חוט מחשבתו של המשורר ואולי לנסות ולבנות עלילה. “נובלה לירית” של אנמארי שוורצנבך כשמה כן היא, נובלה הכתובה כליריקה, שמה מרמז לקורא את אופן הקריאה. וכיצד עליו לקרוא את הפרוזה…