סיפור של התבגרות מאוחרת הכתוב ברגישות וחמלה. בסיום הספר הרגשתי כמו נווד המגיע לנווה דקלים בתום מסע מפרך במדבר. הרגשתי כי מאמץ הקריאה היה מוצדק. לא רק אני עברתי מסע, אלא גם הגיבורה יעל יוצאת למסע באופן בלתי מודע. אדם בורח מביתו וארצו אך לא מעצמו. יום אחד, ארזה יעל את חפציה, סגרה את דירתה…

סודות, שקרים, הסתרה, פחדים ובעיקר חוסר תקשורת בינאישית, זהו נושאו של הספר. במקור נקרא הספר הידיים של כוח הכבידה והסיכוי. ואכן הספר נפתח בנפילתה של קתרין ממדרגות הקומה השנייה של הבית, עיני כל בני הבית נשואות אל קתרין וחוקקות בזיכרונן את אותו רגע. קתרין נופלת, אמה ואחותה של אמה, מביטות בה מהקומה הראשונה, שני אחיה…

סיפור עצוב וכואב על אהבת אם לבן מתנכר. גילדה, גיבורת הרומן לומדת מטעויות העבר ומנסה לשקם עצמה. אני אוהבת סיפורי אודיסאוס,  סיפורים שבהם הגיבור יעבור תהליך של שינוי בסוף המסע. המסע יכול להיות פיסי מנקודה לנקודה תוך כדי התגברות על קשיים פייסים. או מסע פסיכולוגי שבו הגיבור לומד על עצמו. הספר “הסיפור של עם אליס”…

רומן שיש בו הכל, אהבה, חברות, מלחמה, התמודדות בימי מלחמה, העצמה נשית, כאב. וכל זאת מתואר בהומור ובאופטימיות, כי מה צריך היה בימים הקשים של מלחמת העולם השנייה כדי לשרוד, אם לא הומור ואמונה בעצמך. את הספרים של הוצאת תמיר // סנדיק אני קוראת בידיעה שלא אניח מהיד, יודעת שהספרים יעמדו בציפיות שלי ולא יאכזבו.…

מתחילה מהסוף, ספר שהוא אחד המעולים שקראתי לאחרונה ואחד הטובים של א.ב.יהושע. מה קורה לאדם שמודע לכך שזכרונו מתחיל לבגוד בו. שמות האנשים הפרטיים בורחים מזיכרונו. האם על רופאו לומר לו זאת, כדי שינסה להילחם בתחילת השיטיון (שם איום לדעתי) או לא להגיד לו על מנת שלא יכנס לחרדות שיעצימו את בעייתו. צבי לוריא מודע…

רוזה, האמא הגדולה מהחיים העקשנית והנחושה לממש כל תוכנית, מגישה לנו תפריט תבשילים חריפים, מרירים, חמוצים ולפעמים מתוקים. בקול אישי חודר ונוקב פורשת רוזה בפנינו את עולמה החיצוני והפנימי. לנו לא נותר אלא לחייך ולדמוע יחד איתה. גדלתי בבית של אוכלי חריף, אבי נהג לאכול את הפלפל הירוק שרק לראותו דמעו עיניי, אמי טחנה פלפלים…

בבית הקברות בג’ורג’טאון שבוושינגטון מקבלות רוחות הרפאים מותן את רוחו של ווילי לינקולן בן ה11. תפקידן עכשיו הוא לא לאפשר לווילי להגיע למצב הביניים שבו הן נמצאות. לפני שבוע חזרתי מביקור קצר בפריס, באחד הבקרים נסעתי לבית הקברות פר לשז, שבו קבורים גדולי העולם. בית הקברות הכי יפה שראיתי, מטופח, שדרות עצים, עצים, רחובות עם…

“אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי: “הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד;”  ח.נ.ביאליק אחד הספרים המיוחדים והשונים שקראתי השנה. ספר שנותן חומר למחשבה על חיינו, מי אנחנו עבור הסביבה, כיצד הבית משפיע עלינו. כתיבה מסקרנת וכנה. היה היתה, כך מתחילות כל האגדות, אבל חייה של פזית, סילביה (סילבי) פיין אינם חיים של נסיכה באגדות, להפך חייה…

סיפורים קצרים שהנושא במרכזי שלהם הוא תשוקה, תשוקה לחיים טובים, תשוקה לאהבה, תשוקה לקשר ותשוקה מינית ארוטית. ואוו, איזה ספר. כן, כן הוא באמת ואוו. סמינר שלם אני יכולה לדבר על הסיפורים שבו. אם אגיד לכם שקשה לי לכתוב על הספר תצטרכו להאמין לי ולרוץ לקרוא אותו בעצמכם על מנת להבין את הגודש שבו. למה…

ספר ילדים מקסים ועדין ביופי הציורים שבו ובטקסט רגיש על הזיכרונות שאנו אוספים. ילדיי גדולים, נכדים עדיין אין לי, שנים שלא קראתי ספרי ילדים ובכל זאת השתוקקתי לקרוא את הספר משני טעמים, האחד, שמו, והשני איוריה של תמי בצלאלי. שתי מאיירות  ספרי ילדים עדיפות עלי, שתיים שהן שונות לחלוטין באיורים. שירה קורח, מוכשרת, יצירתית, צבעונית,…