הצד של המים – איריס קאופמן

הספר, הצד של המים הוא מסע התבגרות של אשה נבגדת.

אישה המגלה שבעלה בוגד בה בוחרת לכתוב מכתבים למאהבת. היא כותבת לה במקום לדבר איתה, למרות שהיא מגיעה אליה מדי פעם למקום עבודתה בסניף הדואר, צופה בה ועוקבת אחריה. היא כותבת לה כי מה שכתוב נשאר נעלם, ואי אפשר להתעלם מהבגידה: “וזה מלכלך את המציאות, גם אם היא רוצה וגם אם לא, זה נהיה גדול כמו ים.”

ענת, גיבורת הספר והאישה הנבגדת, בוחרת לכתוב למאהבת. היא מעדיפה את הכתיבה על פני פעולות ישיר מול בלה או מול המאהבת, שאותה היא מכירה מהשכונה. ציפיתי שהיא תכעס על בעלה, תבכה על מר גורלה על עובדן האהבה, או תעמוד יום אחד מול המאהבת, תכעס ותעלוב בה עד כלות. אבל לא. היא בוחרת לשתף אותה ברגשותיה כמעט לבד. תוך כדי כתיבה היא מספרת על עברה, על הבית שבו גדלה, על ההיכרות עם בעלה ובעיקר על עשר השנים שלהם יחד, עשר שנים של הפלות.

ענת מצטיירת כמי שמצמת את עצמה בין הרווחים של האנשים והאירועים. היא אינה בוחרת צד, כי היא מרגישה שהיא בצד: בלתי נראית, שקופה.

הסיפור כתוב בשני קולות: המכתבים למאהבת חסרת השם נכתבים בגוף ראשון בלשון פנייה. המכתבים נפרשים על פני מספר חודשים ומופיעים בהם תאריכים. בין המכתבים האישיים מתאר מספר יודע כול בגוף שלישי את קורותיה של ענת והיחסים עם בעלה, שגיא, עם בני משפחתה ועם בני משפחתו. ענת מגלה לנו שבשתי המשפחות האב בגד באם. אמה של ענת עורכת התחשבנויות קטנות אך אינה מתעמתת עם בעלה, היא מנסה לערב את ענת מערכת היחסים: “הוא לא בא ליום ההורים שלך, מה הוא חושב שאני לא שמה לב?”. ענת הולכת בביתה על קצות האצבעות, בודקת את מצבה הנפשי של האם.

ביתו של בלה, שגיא, אינו שונה. כשהיה ילד אביו היה מוציא אותו מבית הספר בסיום לימודים, הולך לאכול איתו חומוס, כשהיה מאהבת שלואית לידו והוא העביר עליה ידיים.

ענת וגיא נפגשים כשהם בוגרים. “מאז שנפגשו התחיל לחיים אחרים הוא נראה למוצא מכל הכאבים שהיא הבינה שהיא תהיה יותר החלטה אקראית בחייה.” אך הנישואים כנראה הפכו לסתמיים ואפורים, הפכו לנסיונות נואשים ללדת.

איריס קאופמן כותבת ברגישות ובפשטות את הרגשות של ענת. היא יודעת לפתח את הלילה, וכל מילה היא כמו צעד קטן שבעזרתו אנחנו צועדים יחד עם ענת, מגיעים, מתקדמים ומבינים את הנפש של הגיבורה, שמנסה לנתח גם את הנפש של באלה ולהביא את המורכבות של שניהם מול המאהבת.

הספר הוא מונולוג של אישה נבגדת, מונולוג שאינו מתבכיין, אלא מצליח להעביר ברגישות את כאב אובדן זוגיות תוך כדי ניסיון לבדוק מה קרה. הפרקים של המספר יודע הכול משלימים את מחשבותיה של ענת ומהווים בסיס אמין להבנת הרקע של בני הזוג.

את הספר התחלתי לקרוא לפני טיול בחו”ל. קראתי כמה פרקים והנחתי אותו, לא בגלל הנסיעה, אלא מה שהרגשתי מועקה מהנושא, הוא היה כבד עליי. כשחזרתי, רציתי לבדוק מה עובר על הגיבורה ומה יעלה בגורלה בסיום מסע ההתבגרות שלה. וסיימתי.

תוך כדי התקדמות הקריאה הייתי סקרנית לדעת מה יעלה בגורל המכתבים: האם יישלחו, או שנת בחרה לכתוב לעצמה? הסיום מפתיע, מיוחד ושונה.

הצד של המים, איריס קאופמן

עורכת הספר: מירי רוזובסקי

הוצאת: שתיים, 2026