הזדמנות לפני אחרונה – דרור משעני

הספר, הזדמנות לפני אחרונה, הוא ספר נוגע ללב על טעויות והסתבכות בהן.

קריאה בספר של דרור משעני עושה לי תמיד טוב על הלב, וספר חדש הוא בכלל חגיגה. אני אוהבת את הכתיבה של דרור, כתיבה חכמה. דרור משעני הוא סופר שמאוד אוהב את הגיבורים שלו, הוא משרטט אותם בחולשות ,בפגמים הקטנים ובהצלחות שלהם. יודע לנווט בתוך נבכי הנפש שלהם ובעיקר מצליח לגרום לקורא למתח עד למילה האחרונה.

אלי בן 52, אלמן, אב לבן  שהתנתק ממנו לאחר מות אשתו, ולבת  שעזבה את הבית, אך הקשר בינהם טוב ביותר. אלי מתרגם ספרים, הוא מתמקד בעיקר בתרגום ספרי מתח.

בארוחת ערב אצל חבר הוא פוגש בליה, צ’לנית שמנגנת ברביעייה, גרושה שנים רבות ללא ילדים. היא מגדלת את, פליקס, כלב כנעני מבוגר. מהרגע שפגש את ליה הוא מרגיש שהחיים שלו הם רצף של משאלות שמתגשמות, שיש לו שק של  מתנות, עד שאירוע אחד טורף עליו את כל הקלפים והוא מרגיש שמישהו בוחן אותו ורוצה לדעת איך יתנהג. יש פעולה נכונה ולא נכונה.

כיוון שהספר הוא ספר מתח איני רוצה להוסיף על העלילה, כדי לא לפגום בחווית הקריאה שלכם. מאותו אירוע  מכונן, המצב שבו נתון אלי, או הבחירה שבחר מובילים לרצף אירועים,  שבו בכל שלב ממש כמו שם הספר “הזדמנות לפני אחרונה” יכול היה אלי לבחון מחדש את המתרחש ואת תגובתו, ואולי אף להציל את עצמו.

זה ספר על בחירות, על מצוקות, הסתרות, אולי על גורל, ובעיקר על בדידות.

אלי מוצא עצמו מסובך בתוך הבחירות שלו, מגלה שהוא עושה את אותן הפעולות של הגיבורים כמו בספרים שאותם הוא תרגם, למרות הבקיאות בפרטי ספרי המתח הוא אינו מצליח. מה קורה כשהוא נופל על חוקרת משטרה שבולעת ספרי מתח, שהוא תרגם ומצויה בכל רזי הבלש והמתח ובנבכי הנפש של הפושע?

היא אפילו שואלת אותו “שינית פעם פרט בספר שתירגמת? תגיד את האמת.

מה זאת אומרת שיניתי?

הוספת תוספת קטנה משלך לספר? או מחקת ממנו אקדח, נגיד? החלפת בין שמות של חשודים? אני לא שואלת אותך כשוטרת, זאת הרי לא עבירה על החוק, למה אתה כל כך חיוור? אני סקרנית כקוראת.

אף פעם.

אפילו לא פרט קטנטן? כל הכבוד לך. אני לא הייתי מתאפקת. תחשוב על זה, אפילו את הסוף של הסיפור אתה יכול לשנות. נכון?”

כן, אלי יכול היה בכל פעם לעצור את מפולת השלגים, ואולי לשנות את הסוף של הסיפור, האם יעשה זאת?

דרור משעני בוחר לספר את הסיפור בלשון פנייה, כתיבה שכזו קצת מקשה על הקריאה, ואף יוצרת סקרנות, מי מדבר אל אלי, אלי לעצמו? או אדם אחר מדבר אליו? בעיני זה היה המתח החזק ביותר, רציתי לדעת מי מספר? וכן רציתי לדעת איך תסתיים פרשת ההסתבכויות האישיות של אלי עם עצמו ועם שקריו.

דרור משעני הוא כותב מיומן וחכם, הוא מכיר את הדמויות שהוא בורא, ואוהד אותן, לכן גם אני אהבתי את אלי, שמחתי על כך שמצא זוגיות חדשה, גרושה ללא ילדים, שמחתי שטוב לו עם ליה, כאבתי את הבחירה הראשונה שעשה, אבל הבנתי אותו, לא שהסכמתי. במהלך הקריאה מלמלתי לעצמי,אפילו עברתי אליו, ומצאתי עבורו פתרונות שיצילו אותו,מצאתי עבורו הזדמנות אחרונה, כדי לצאת מהתסבוכת, אלא שכשהגעתי לסוף גילתי, ששכחתי פרט אחד חשוב שנמסר בתחילת העלילה, שאינו מאפשר את ביצוע הרעיון שלי. כך כותבים ספר מתח כהלכה.

אומנם אלי הוא אינו אברם אברם (התגעגעתי אליו) אבל, ליבי יצא אל דמותו של אלי, דמות אנושית, כמו כל אחד שאנחנו פוגשים בו. התנהגותו היא כמו התנהגות של ילד קטן שחושש ומסתבך בתוך השקרים של עצמו.

סיום הספר הוא הפתעה. “זהו שקר מוחלט – וגם אמת לאמיתה.”

ממליצה בחום, לא תניחי את הספר. באחריות !

לא תפסיקו לחשוב עליו גם לאחר סיום הקריאה.

הזדמנות לפני אחרונה, דרור משעני

עורכת הספר: שירה חדד

הוצאת: אחוזת בית, 2026