הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
חבר קרוב, ספרו המוסרי והמצפוני של שי אספריל
תפילה לשובם בשלום של החיילים והמפונים.
חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות.
חבר קרוב – שי אספריל
“בני אדם לא באמת מכירים את עצמם, לכן הם מספרים לעצמם סיפורים שיעזרו להם להבין.” כך נפתח ספרו החדש והנפלא של שי אספריל. בהמשך אומר אסף, גיבור הספר ” כל אחד והסיפור שהוא מספר לעצמו.”
שי אספריל מעמיד בעלילת הספר גיבורים שמספרים לעצמם סיפורים, לא רק כדי להבין את עצמם, אלא כדי לשכנע שהמציאות היתה כפי שהם רואים אותה. לא בכדי עטיפת הספר היפיפה משקפת מציאות והשתקפות מטושטשת של המציאות.
“חבר קרוב” הוא ספר על גבול המתח והבלש אך בעיקרו הוא ספר פסיכולוגי שיש בו סודות, שקרים, הסתרות ובעיקר שאלות פילוסופיות מוסריות. ספר שבוחן את גבולות החברות והאמון כשסוד מרחף מעל הדמויות.
לשירלי, יועצת אסטרטגית בכירה ומומחית בניהול משברים, בעל נאה, משכיל, משפחה טובה ועשירה, נישואיהם נולדו בזכות העובש שהיה בחדרה בבית, שבו שכרה דירה שהיה בבעלות הורי בעלה אהוד. היא אינה מאוהבת בבעלה, הם חיים כאילו הם שותפים. שירלי מספרת לעצמה שאנשים אינם מתחתנים מאהבה, אלא כדי להרגיש שהם חלק מתפקד בחברה. כשהיא בוגדת באופן אינטנסיבי היא מתרצת זאת כגנים שירשה מאביה הבוגדני.
את אסף פגשה על חוף הים. אסף בן ארבעים, מורה לפסיכומטרי, בעל תואר שני בפסיכולוגיה, גם הוא מספר לעצמו סיפורים והסברים מדוע נשאר בהוראת הפסיכומטרי ולא בחר להתקדם, כי פוטנציאל יש לו. אסף מעדיף להיות לבד, ללא מחויבות.
הרומן בינהם סוער וגם הוא מסתיים.
כל אחד פונה לדרכו עד שאירוע נוראי מפגיש את שניהם שוב וגורם להם להתמודד עם המציאות ועם עצמם.
זה אינו רק ספר של אירועים, האירועים בעלילה מעלים שאלות של מוסר ברמה גבוהה, שאלות על משמעות חברות, והחשוב ביותר שאלת השאלות מי הדמות שנשקפת במראה. לדמויות שבספר היו תשובות ברורות לפני האירוע, האירוע גורם להן לחשוב אחרת מהמוסריות שהיתה דרך חייהם.
לשירלי יסורי מצפון בעקבות אותו אירוע. שי אספריל מצליח לתאר את אותם הייסורים בתיאורים פלסטיים מדויקים ומשכנעים, הוא מבין את המהלכים הפסיכולוגים של הדמות עד כדי כך, שהקורא עצמו שוכח לשאול מה נכון לעשות. שירלי בשיחות עם עצמה משכנעת אותה שפעלה נכון.
אסף שנקלע לתסבוכת מבין שלא תהיה לו תשובה לשאלה מה עליו לעשות, כי בחיים אין תשובות נכונות ושגויות.כעת הוא מתחבט ומתלבט באיזו דרך עליו לבחור ומה עליו לעשות. לאחר שנים של דישדוש עם עצמו וחוסר יכולת להחליט מה עליו לעשות עם עצמו הוא עומד בפני בעיות אתיות ומוסריות.
שי אספריל מזכיר לי שף ממשחקי השף. הוא לוקח את חומרי הגלם שהוא רגיל להשתמש בם. וממציא בכל פעם תבשיל נהדר בעל ריח וטעם שונה. הטועם שמזהה את החומרים מתמוגג מהטעם החדש שנח בפיו.
כך גם “חבר קרוב” לי נדמה שכל ספריו כוונו לספר הנפלא הזה.
בכל ספריו מתמודד בנושאים מורכבים כמו: מוסר, התמודדות עם אובדן, בדידות. תהיתי איך יחבר את כל הקצוות והאנשים ויסגור מעגל. ביד מיומנת מוביל הסופר את כל חוטי הרקמה אל התמונה השלמה.
קראתי את הספר בתחושה שאני ברכבת הרים, שלא יכולתי לעצור או לרדת. כל הדרך המפותלת תהיתי איך הסופר שמכיר את הדמויות שלו יוביל אותן לסיום, כיצד הן תתאחדנה והקונפליקט ייפתר.
מודה, הסיום והבחירה בדרך של הגיבורים היתה הפתעה מתוחכמת שהשאירה אותי פעורת פה.
אני אוהבת את הכתיבה של שי אספריל, הוא יודע לברוא דמויות שלמות ועגולות עם התבוננות פסיכולוגית. אי אפשר שלא להבין את המניעים והמהלכים של הדמויות. העלילה קולחת, מרתקת את הקורא וגורמת לו לחשוב מחשבות פילוסופיות על מימוש, פוטנציאל, מרוץ החיים, אזרח מועיל. המחשבות המרכזיות הן מחשבות מוסריות. אם בתחילת הרומן ידעתי מהי אמת המידה המוסרית שלי הרי שבסיום הטלתי בה ספק, למעשה עשיתי את הדרך שהגיבורים עצמם עשו. אני אוהבת את סביבת התרחשות העלילה שהיא סביבת המגורים שלי, כך שידעתי היכן אני מטיילת.
חייכתי לעצמי כשקראתי על הקורונה ועל כך שהגיבור חולה בה, אבל כשהקורונה הסתיימה ואמה של שירלי בערב חנוכה מאחלת ששנת 2023 תהיה טובה, כבר לא חייכתי, כי שי הזכיר לנו את המציאות שבה אנו חיים.
ספר שבו אין שחור או לבן אלא מציאות על גבול האפור.
ממליצה בחום לעלות על רכבת ההרים הנהדרת הזו, מבטיחה שלא תעצרו את הקריאה.
חבר קרוב, שי אספריל
עריכה: עירית לוריא
הוצאת: עם עובד, 2025
מוזמנים לקרוא מה כתבתי על ספריו הנוספים של שי אספריל