אני אוהבת ספרים קטנים גדולים, קטנים במקום ההתרחשות ובמיעוט הדמויות, אך גדולים בתחושה שהם מעניקים לקורא. לא צריך להריץ את הקורא על פני כל הארץ והגלובוס, להציף אותו בדמויות, כדי להרשים אותו. מספיק לקחת דמויות בעלות עולם פנימי עשיר, לתת להן ללכת מחולון לבת ים והכי רחוק עד לגבול תל אביב על מנת לטלטל…

  בני בולטימור, ז’ואל דיקר מצרפתית, רמת איילון מודן, 2017 עמ עמ ידעתי שזה מה שיקרה, של א יתאפק ותתחיל לקרוא את הספר, תשאב לתוכו ולא יירגע עד שתסיים, גמד קטן בראשי הינשוף ויאמר לי, אל תמהר, וכשתסיים תבכה, שאין לי ספר טוב יותר ממנו או ספר כמותו לקרוא . היה היה זה הספר הטוב…