הקריאה עבורי היתה תמיד מפלט, נחמה, עידוד. תמיד קראתי. הימים האחרונים שבהם נפלו עלינו השמים והציפו את הלב עצב בלתי נגמר, הקריאה קשה לי. אני קוראת ואיני יודעת מה, אני מנסה להתרכז בכוח ואיני מצליחה. כרוניקה של עלילה ידועה מראש. זה מה שחיפשתי בימים אלו, לא ספר מורכב, מאתגר. ספר שהמילים ייקראו מעצמן, שהעלילה תהיה…

סיפור שעוסק בקבלת החלטות גורליות של חיים ומוות. את הספר “מוצב המזח, סיפור על כניעה וגבורה” השארתי לקריאה ביום הכיפורים תשפ”ד. חמישים שנה חלפו מאותה מלחמה שהותירה בנו צלקת. חלקים מהספר קראתי בבלוג של נחום ורבין לפני עשר שנים. והפעם התפניתי לקרוא את הספר כולו כולל תוספות ותובנות. במלחמת יום הכיפורים היה ד”ר נחום ורבין …

כהרף עין עוסק במשמעות הזמן עבורנו, האם אנחנו מתגעגעים לעבר ומה העבר מייצג עבורנו. את הספר קראתי כהרף יום כיפור, בלעתי אותו תוך מספר שעות. זה אומר כמעט הכל, לא? אביגיל, ספרנית, ובנימין “באנקר” קרונוביק, קוסם שרוצה מאוד להיות שחקן. שניהם צמד חוקי מקרי מוות, לא בדיוק חוקרים, למרות שיש להם סוכנות חקירה. עד היום…

תקוה, אמא של זמירה, גיבורת הספר אומרת כמעט בכל משפט “יא ראב.” לאורך הקריאה שמעתי את עצמי ממלמלת “יא ראב” מספר רב של פעמים. “יא ראבי איזה ספר, יא ראב זה היה בדיוק כך.” התחלתי את הספר בטיסה וכל מה שרציתי בהמשך היה לגנוב דקות קריאה. למה? הספר ריתק אותי, החזיר אותי במנהרת הזמן אל…

אוי לילי לילי, לא רק את הדמויות של הספר כבשת, אלא גם אותי הצלחת  להפנט. ניסיתי להבין מה יש בך שכל כך הוקסמתי ממך. אביו של ניצן,  שאותו לא ראה מעולם, הוריש לו בצוואתו יומן, שכתב כל חיו וביקש ממנו לעבדו לספר ולהוציאו לאור, לפני יום הולדתו השבעים, שיחול לאחר מותו. סבתו אומרת “דווקא כשהוא…

הרועה הטוב הוא ספר מהפנט שטובל בחום אנושי. אני אוהבת ספרות איסלנדית, אני אוהבת גם את איסלנד המדינה והארץ ואני אוהבת את התרגומים של  משה ארלנדור אוקון. קראתי שני ספרים “צִלו של בּלדור” מאת שון , “שחפים בסופה” מאת  אינר קאורסון. בתרגומו ונשבתי באוצר המילים ובדיוקן.  והנה הגיע אלי ספר שתורגם זה עתה על ידיו…

רומן טרגי מרגש וקורע לב. ספר שבוחן את אופיה השמרני של קהילה קטנה ואת הדעות הקדומות שקיימות בין אנשיה. בוחן גם כיצד מתמודדים אנשים המעורבים באסון.בודק את מי שנמצא אשם כיצד הוא חי עם אשמת האסון שנגרם בגללו, ואיך חיים בחברה שמרנית שמציצה אל חייך.  השנה היא 1987 שנה משמעותית  ואיני רוצה לציין מדוע על…