תיאו של גולדן – אלן לוי

תיאו של גולדן – אלן לוי

תיאו של גולדן הוא ספר על חסד וחמלה

.

זר מגיע לגולדן, עיירה קטנה שבה כולם מכירים את כולם. בפאב המקומי עיניו נחות על קיר עמוס בדיוקנאות של אנשי המקום. הוא מחליט לרכוש דיוקן, לחקור מי האיש שצויר, ולהעניק לו את הדיוקן במתנה.

הבחירה שלו ברכישת הדיוקנאות היא לפי מבט העיניים של הפורטרט. הדיוקן הראשון שהוא רוכש הוא של מינט, כאשר הם נפגשים, היא מעיזה לספר לו דברים שמעולם לא סיפרה. תיאו מבטיח לה שהוא טוב בשמירת סודות וחושב על הסודות שלו. הוא מתכוון לרכוש את הגלויות כולן, אך לא בפעם אחת, הוא מעדיף לרכוש גלויה גלויה, כך שיהיה לו זמן לבקר בפאב.

תיאו מגיע לגולדן לשנה אחת בלבד, מאביב לאביב. שנה אינה פרק זמן ממושך, אבל שהייתו בגולדן יצרה שינוי בהווי העיירה.

תיאו שונה בנוף העיירה, איש עדין נעים, בן שמונים שהחליט להשתקע בגולדן, הוא מספר לכולם שיש לו עסקים בסביבה. פונה בחביבות לכל אחד, תמיד יש לו מילה טובה, אפילו קצת חוש הומור. נראה לי בתחילה לא אנושי, מין מלאך שירד לארץ ורוצה לעשות רק טוב. כל מי שנפגש איתו מרגיש יחס חם אליו. לתיאו יש תוכניות. לאט לאט מתחיל למסור לנו פרטים ורמזים לכך. מסירת הגלויות, המפגשים עם האנשים שמאחורי הפורטרטים גרמו לו להרבה הזדמנויות. הוא מצא את יעודו כתושב החדש ביותר של גולדן. הגלויות מובילות אותו להכרת אנשי העיירה. גם הקורא מוצא עצמו עניין בעיירה ואנשיה וסקרן לדעת מדוע תיאו החליט להגיע דווקא לעיירה הזו. מה הסוד שאותו מסתיר.

חלק מהמפגשים מעניינים, חלקם היו לי מעט לטורח ושיעממו אותי, מתנצלת. דמותו של תיאו סקרנה. לתיאו יש סוד ויש כנראה סיבה שהחליט להגיע לגולדן. דמותו חביבה יתר על המידה, דמות “נקייה”. יש פעמים שהוא מופיע כמו מלאך מושיע, או סנטה קלאוס שעוזרת בסתר למי שזקוק לעזרה. תיאו הופך להיות החוט המקשר בין הדמויות של העיירה. יש בו טוב לב, נדיבות, רוגע, חוכמת חיים, הוא בעיקר מסקרן את האנשים. דמותו היתה בעיני כמעט בלתי אנושית.

מבין אנשי העיירה שעם הוא נפגש הוא מוצא עניין וקשר עם אשר, צייר הדיוקנאות. לאורך הקריאה תהיתי איך כתל הדמויות תתאחדנה יחד, מה יהיה החוט המקשר בינהן. מודה, היה שלב שבו רציתי לנטוש את הספר בגלל גודש הדמויות וחוסר העלילה, אבל סיום הספר היה הרווח של הקריאה, היה לי שווה להגיע לסיום.

תיאו הוא גיבור הספר, אך “תיאו של גולדן” הוא סיפורה של עיירה על שלל אנשיה. יש בה פסיפס אנושי וכואב של אנשים, חייל עם פוסט טראומה ממלחמת וייטנאם, הומלסית אינטליגנטית ונעימה, מזכירה ממורמרת, נגן רחוב רגיש ופגיע, בת שאביה מתנכר אליה.

אהבתי חלק מהדמויות, אהבתי את התכונות הטובות של תיאו והרצון שלו להעניק ולעשות טוב לזולת ואולי גם לגרום לאנשים להיות טובים יותר.

יש בספר הרבה חסד ונדיבות, אמונה בבני אדם ואהבת הזולת.

אלן לוי שאב את ההשראה לכתיבת הספר כשביקר בבית קפה וראה קיר עמוס בדיוקנאות, הוא חשב מה יקרה אם מישהו ירכוש את הדיוקנאות ויעניק אותם מתנה לאנשים שהדיוקן שייך להם.

קראתי את הספר מתוך סקרנות ובעיקר בעקבות המלצות חמות. יש בספר אנושיות וטוב שחסרים בעולמנו, וזו לטעמי חולשתו, הכל היה טוב, נקי, מעודד עם תקוה. חלק מהדמויות היו מרתקות וחלק פחות. קשה לי להמליץ בהתלהבות.

תיאו של גולדן, אלן לוי

מאנגלית: כרמית גיא

הוצאת: מטר, 2026