תפילה לשובם בשלום של החטופים והחיילים.

חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות.

שיעורים בפיתוח קול – דורית רביניאן

לפני תחילת הקריאה חשבתי שגיבור/ת הרומן “שיעורים בפיתוח קול” הוא זמר/ת, שהרי רק זמרים לוקחים שיעורים בפיתוח קול. אבל לא. הגיבורה היא הסופרת עצמה  שספרה  החדש, ואני מדגישה חדש של דורית רביניאן מתאר סוג אחר של פיתוח קול.  הסופרת שלא פירסמה ספר למבוגרים עשור שלם מרגישה שאיבדה את קולה. היא כפתה על עצמה אלם בעקבות גניזת ספר שכתבה במשך חמש שנים. עכשיו היא החליטה לחזור אל הקובץ ולבדוק אותו שוב. מכאן היא תעבור תהליך של מסע, תהליך של לימוד, או כמו שהיא קוראת לזה, שיעורים בפיתוח קול.

הקול שבספר הוא לא רק הקול האישי שלה, הקול הספרותי, והשימוש במילים, אלא גם הקול שלימד אותה לדבר, הקול שנשמע בבית הוריה.

הספר מחולק למספר חלקים. החלק הראשון הוא תקציר העלילה ב -17  פרקים של אותו הרומן שנגנז. רומן המספר על קשר הדוק, הדוק מידי, בין אח לאחות. החלק הזה הכתוב כמו תמצית, גרעין של עלילה או אפילו מחזה, שיעמם אותי (מתנצלת). כמעט החלטתי לנטוש, אבל הביקורות הטובות עשו את שלהן והמשכתי. שאר החלקים מאירים ומעירים את החלק הגנוז. מכאן הספר הופך להיות סוג של ממואר חושפני עם הרבה אומץ. יש בו מעין מסע אל עצמה. מסע שבו הסופרת מנסה לבדוק מדוע גנזה חמש שנות כתיבה, ואף החזירה את השכר שקיבלה מראש.

על השם “שיעורים בפיתוח קול” החליטה מתוך הפרק הקודם. אחרי שכתבה רומן שלם של  למעלה מ300 עמ’ החליטה, שהוא אינו ראוי ואסור שמישהו יראה אותו. זה היה  ב 2006 שבועיים לאחר שראש הממשלה לקה בשבץ, גם היא כמותו נדמה.

 בחלקי הממואר היא  כותבת בכנות ובפתיחות על הפחד ממחסום הכתיבה, מכך שאולי מה שתכתוב יהיה נבואה שתגשים את עצמה. זו כתיבה רגשית עם חלון אל נפשה.

יש בו חלקים של  ארספואטיקה על תהליך הכתיבה והתמודדות הסופר עם יצירתו.

רביניאן בוחנת ובודקת מה הוביל אותה לכתוב על קשר כה הדוק בין אחים, קשר שיש בו קצת חולי, לדעתי. בהמשך היא מזהה מנין המחשבות על קשר שכזה עם אחיה, לא אספר כדי לא לעשות ספוילר. וכשהיא מספרת זאת לאמה האם עונה לה “סתם סיפורים את מספרת לעצמך.” תוך כדי התבוננות היא מבינה מנין שאבה את מקור כתיבתה, איך בגיל צעיר מאוד היא אספה מילים מהמילון אבן שושן וליקטה במחברת, את המילים הכי נוצצות הכי נדירות ויקרות.

כותבת בכנות ובפתיחות על הפחד ממחסום הכתיבה, מכך שאולי מה שתכתוב יהיה נבואה, שתגשים את עצמה, כמו שקרה לה בילדותה.

חלקי הרומן מחוברים באמצעות טקסט, שהרי, היא עצמה מסבירה  שטקסט מגיע מלשון טקסטיל, לארוג. וכך בעזרת חוטים דקים שלא נראים אפילו היא מחברת את חלקי הרומן הגנוז לממאור האישי שלה.

קשה לי לכנות את הספר רומן, שכן הוא אינו רומן במובן הקלאסי, שיש בו עלילה, סיבוך, זהו מסמך אישי, אמיץ, של סופרת המשתפת את הקורא בתהליך הכתיבה, ארספואטיקה, וכן במידע מניין צמחה להיות סופרת ומהי המילה והכוח שלה עבורה.

ההמלצה שלי מסויגת, מי שמחפש רומן עם אירועים לא ימצא עלילה שכזו בספר. מי שרוצה לדעת מניין נחלה הסופרת המוכשרת את כתיבתה ופחדיה מהמילה הכתובה, מוזמן לקרוא.

שיעורים בפיתוח קול, דורית רביניאן

הוצאת: עם עובד, 2025