מתפללת לשובם בשלום של החטופים, החיילים והנעדרים.

החלמה מהירה לפצועים.

המלצה קצרה על ספר קליל וכיפי שוודאי אשכח בעוד כמה ימים, ובכל זאת גרם לי לעונג תוך כדי קריאתו.

בימי נעורי, כמו כל נערה מתבגרת, קראתי ספרים רומנטיים, העלילה השבלונית לא הפריעה לי, והסיום הידוע תמיד שמח אותי,  כי נתן לי תקוה שהכל מסתדר בסיומו של דבר, כמו שאבי תמיד נהג להגיד לי ולהרגיע אותי.

מה צריך בימים אלו? אם לא סיום טוב, אהבה שמנצחת וזוג אוהבים שחי באושר עד היום.

אמיליה ריי רוז היא זמרת מפורסמת שעומדת לפני סיבוב מסע הופעות. כשהיתה תלמידת תיכון העלתה סרטון ליוטיוב, כשהיא שרה ומנגנת בפסנתר, שיר שכתבה  ומאז היא מפורסמת.

בפתיחת הרומן לאחר שלושה חודשי חזרות אינטנסיביום, באמצע נסיעה לילית מוצאת עצמה ריי בהתקף חרדה מפני מסע ההופעות העתידי שלה. כל מה שהיא רוצה הוא לברוח. היא חיפשה בגוגל את המקום הכי קרוב שקוראים לו רומא, כי לשם נוסעת אודרי הפבורן בסרטה “חופשה ברומא”. ריי מעריצה את אודרי הפבורן וסרטיה מנחמים אותה בימי מצוקה. רומא הקרובה שהיא  מצאה נמצאת במדינת קנטקי שבארה”ב.

במהלך הנסיעה מכוניתה שובקת חיים ונעצרת בצידי הדרך בחושך. ריי מחליטה לחכות לבוקר כדי להיחלץ, אלא שאז נשמעת נקישה על  שמשת החלון. ברור לנו  שגבר שמופיע באמצע החושך והוא גם חתיך יהיה האקדח בהמשך.

לא, זה לא קורה כל כך מהר, המפגש הראשוני ביניהם היה לי הפתעה בשנינות שלו ובניסיונות ההתקרבות.

כן, ריי יודעת בדיוק את מה שעולה  במחשבותיי, שהיא יכולה להזמין מונית, לשכור אוטו לעוף במהירות מהעיירה הנמה הזו. אבל לא. הרי צריך סיבוך והתרה כמו בכל סיפור טוב, והיא מעדיפה עכשיו להתרחק מחייה, לעשות חושבים על מי שהיתה.

ריי נשארת בביתו של נואה עד שהמכונית תתוקן. נואה, בן 32 גר בעיירה שנולד בה, הוא מנהל את הקונדיטוריה שסבתו הורישה לו. וכמו כל הגיבורים הרומנטיים הוא גבוה, עיניו בעלות צבע ירוק עז צלולות וכמעט על טבעיות בעוצמת מבטן.״כשמסתכלים על העיניים האלה יחד עם הלסת והקמט בין הגבות, התוצאה מערערת.״

פתאום באמצע החיים ובאמצע העיירה  ריי מגלה שהיא מה שהיא שכחה להיות, אשה רגילה, ללא מעריצים שיעשו עבורה הכל, כאן היא הופכת להיות כאחת האדם. היא צריכה להסתדר לבד ללא סלולרי בעיירה מנומנמת. הרבה זמן שלא עשתה משהו בעצמה.

הימים בעיירה ובביתו של נואה עוברים במתח ותשוקה מוסתרת אצל ריי ונואה. מתקרבים, מתרחקים. ובינתיים בעיירה הנמה הזו, שבה הכל מתנהל לאט וכולם יודעים על כולם ריי חוזרת להיות מי שהיתה. היא מוצאת את עצמה צוחקת, נהנית משתייה בפאב ללא שומרי ראש ומעריצים. היא מוקפת בחום משפחתי על ידי אחיותיו של נואה.

כאן בעיירה היא מצליחה לשחרר רגשות ולהיות מי שהיא בלי לפחד מהשלכות.

הרומן מוצף בסיבוכים כיאה לכל דרמה רומנטית, אך סיבוכים קטנים, משהו כמו אבנים קטנות, הקורא מזהה שהן אינו משמעותיות כי הכל מכוון לסיום האגדה של חיים באושר עד היום.

כמו שציינתי, זה אינו ספר מאתגר מחשבתי, אומנם יש בספר קלישאות  אך הן נאמרות בחן וטון נעים.   רומן שמילא לי את השבת שעברה בהנאה, איך אומרים במילה הנדושה כיום, אסקפיזים.

אני תמיד מחפשת משהו מעבר לנראה, רעיון שנמצא מתחת לשורות. הסופרת כתבה אומנם רומן קליל, אבל המסר ברור, יש ביקורת על עולם הרייטינג, הפרסום, המפורסמים שמאבדים את רגעי ההנאה הספונטניים עבור החשיפה התקשורתית. יש כאן מסר של תהינו מהפשטות, מהדברים הפשוטים של החיים. מהיומיום ממה  שעושים בני אדם שאינם מפורסמים ומעל לכל, המשפחה היא המקום המחבק והמנחם.

קחו כמה שעות של כיף, ספל שתייה חם  ותשקעו בספר ובעיירה שגם אני הייתי רוצה להיות בה.

כל הדרכים מובילות לרומא, שרה אדמס

תרגום: ניצן לפידות

הוצאה: ידיעות ספרים, 2023

צילום העטיפה מאתר דני ספרים.