הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

קר עד העצם, ספרו הדרמתי של דניאל וודרל

אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה.

“קר עד העצם” הוא רומן שמקפיא את עצמותיו של הקורא. זה אינו מותחן או ספר מתח. זהו ספר המתאר בקור מצמרר את שולי החברה בארה”ב. חברה בעלת קודים התנהגותיים משל עצמה כשבראש ובראשונה הנאמנות היא המנחה אותם.

רי דולי, בת ה-16, גרה בחבל האוזרק בבית עלוב בקצה היער, במקום שבו השביל נגמר. באיזור זה התיישבה כל משפחת דולי המורחבת. דורות של בני משפחה.

העלילה מתרחשת בחבל האוזרק בתקופת החורף הקפוא. רי דולי גרה במקום שבו השביל נגמר. באיזור היער גרה כל משפחת דולי המורחבת במשך דורות. אביה שישב בכלא על יצור קראנק,  בא ונעלם. אמה שהיתה הנערה היפה ביותר באיזור איבדה את שפיותה כתוצאה משימוש בסמים ואינה מתפקדת. לרי שני אחים קטנים הנתונים לחסותה.

רי חולמת להתגייס לצבא ולעזוב את המקום ובכך לנתק עצמה משרשרת משפחת דולי. לפני שהיא תעזוב היא מלמדת את אחיה כיצד עליהם לשרוד ולתפקד.

בתחילת העלילה אביה נעלם. המשטרה מגיעה לביתם ומודיעה להם שהבית שלהם הוא ערבות לכך שאביה התחייב להגיע למשפט. אם הוא לא יופיע לבית המשפט הם יוצאו מהבית ומשטח המחיה. רי רואה את חלומה להיות בצבא הולך ומתרחק והיא מבינה שעליה למצוא את אביה חי או מת.

בנחישות היא יוצאת למסע, מסע בתוך הכפור החיצוני והכפור הרגשי של בני משפחתה. הגילוי הקשה ביותר עבורה הוא הידיעה שהיא לבד. אף אחד מבני המשפחה אינו מוכן לספר לה היכן אביה והאם הוא חי או מת. רי מגלה סודות אפלים וסיכסוכים של בני משפחתה.

זהו סיפור עצוב על אנשים שקופים החיים בשולי החברה האמריקאית, חיים ללא תקוה וללא עתיד. חיים של המשכיות ושימור עליבותם.

רי מביטה אל החברה ומגלה עד כמה המקום עצוב, ילדות בתיכון בהריון. נערים חולקים סיגריות ,מורים עם עיניים עצובות. המראות הללו ממחישים לה עד כמה היא צריכה לעזוב.

״ אף אחד לא רוצה להיות רע, רק שאף אחד לא יודע את כל הכללים וזה עושה לכולנו חיים קשים״

הכפור באיזור זה עושה את החיים קשים ובלתי נסבלים. המסע של רי מתנהל כאשר ברקע הקור והשלג מתחלפים והופכים לדמות בעלילה.

הבית מתכווץ מקור, תלוליות השלג על הפסים מנחות אותה.

״ שמי הבוקר כרעו אפורים״

״הנוף הקפוא מסגר אותה במראה מעורר רחמים״

״היא הלכה והלכה והפכה לקרח״

יופיו של הספר הוא תיאורי הטבע הפיוטיים העומדים בניגוד לשפת הדיבור הנמוכה והעגה של הדמויות. זאת על מנת להראות את הטבע כיפה ועומד בניגוד לבני האדם ורישעותם.

הספר אומנם מפגיש את הקורא עם שולי החברה והרוע שבה, רוע שהוא למטרת הישרדות. מול החברה העלובה והאומללה עומדת רי בנחישותה לא להיות כמותם, לא ליפול לתוך ייצור הקראנק ובכך להפוך לחלק מבני המקום. הנחישות שלה היא להציל את אחיה מגורל דומה לגורלם של הוריה.

אי אפשר שלא לשבח את תרגומו של אמיר צוקרמן. הלשון הפיוטית מול שפת הדיבור הנמוכה מעמידה את ההבדלים בין האדם לטבע, בין רשעות האדם שיכולה להיות נשלטת לבין הטבע העוצמתי הבלתי נשלט. באמצעות הפער הזה נחשף הקורא לעולם האכזרי של משפחתה של רי.

לפני שנים ראיתי את הסרט “קר עד העצם”  ג’ניפר לורנס גילמה את רי במשחק מרתק ומשכנע. התלבטתי אם לקרוא את הספר. לאחר שהתחלתי לקרוא את העמודים הראשונים נכבשתי בכתיבה ובתיאורי הנוף והדמויות. ההבדל בין צפייה בסרט לקריאת הספר הוא התיאורים הפיוטיים והרגישים. ציורי הנוף מהפנטים ואף יפים יותר מאשר צילומי הנוף שבסרט.

“קר עד העצם” הוא ספר שלא ישאיר את הקורא אדיש. ספר שנוגע בעצמות הקורא, מקפיא את דמו אך מותיר אותו בסיום הקריאה עם תקוה לעולם טוב. וזאת בזכות דמותה האנושית ושובת הלב של רי.

ממליצה.

קר עד העצם, דניאל וודרל

מאנגלית, אמיר צוקרמן

עורך הספר והסידרה, ארז רווה

הוצאת עם עובד, 2021

 

מוזמנים להקשיב להמלצתי על הספר בתוכנית הרדיו “ספרים סופרים ומה שבינהם.



 

 

תגובות בפייסבוק