הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
איפה הכובע שלי? ספר המחזות של נטליה גינצבורג
נטליה גינצבורג, אחת הסופרות המועדפות עלי, אין לי ספק שגם אם היתה כותבת את דפי זהב, הייתי קוראת אותו בשקיקה. לכן כשהופיע ספר המחזות שלה היה לי ברור, שאקרא אותו, למרות היותו ספר מחזות. אומנם הספר הוא דיאלוגים של מחזות, אך הקריאה בו היא כמו קריאת נובלה או רומן. נטליה גינצבורג בשפתה העשירה והמדויקת מציגה…
גברים במצבי, ספרו האישי והכואב של פר פטרסון
ספר אישי, אולי ממואר של פר פטרסון הזוכר לטוב מספרו “יוצאים לגנוב סוסים”. הגיבור הוא בן דמותו של הסופר עצמו ויש בעלילה יסודות ביוגרפים רבים. בכנות ובפתיחות פסיכולוגית באמצעות זרם תודעה פורס הגיבור בפנינו את האודיסיה הפרטית שלו. גברים במצבי הוא ספר שהכותרת שלו היא הכללה שהיא הטעיה לקורא. הגיבור אינו מדבר על כל הגברים,…
ההסבר של ג’ורג’ סילברמן – סיפורו האחרון של צ’רלס דיקנס
ברור שלא אוותר על סיפור של צ’ארלס דיקנס בתרגום חדש של לי עברון המוכשרת. הסיפור האחרון של צ’ארלס דיקנס הוא מעין צוואה אחרונה שלו, אמירה נוקבת על החברה, סיפור שכולל בתוכו את כל היסודות והרעיונות של ספריו. צ’ארלס דיקנס אומנם מתאר בסיפוריו את התקופה הוויקטוריאנית. לצערי, התפאורה שהוא מתאר היא זו שמשתנה. הסיפור מתאים גם…
גברים ללא נשים – הרוקי מורקמי
שבעה סיפורים על בדידותם של גברים. סיפורם של גברים הנאבקים בבדידות או בפרידה מבנות זוג. כותרת הספר שאולה מקובץ הסיפורים של המינגווי. כמי שמעריצה ואוהבת את כתיבתו וסגנונו של מורקמי, כל ספר חדש משלו הוא חגיגה נפלאה עבורי וברור שאיני מחמיצה אותה. הספר “גברים ללא נשים, הוא חגיגה, קטנה. כי אישית אני מעדיפה רומנים על…
זיכרונותיו של גנן אנגלי – רג’ינלד ארקל
אני אוהבת פרחים,אוהבת לראות, אוהבת לצייר, אוהבת להביט בצבעוניות שלהם מהגינות. הם משמחים אותי. יש לי הרבה עציצים ופרחים בבית, איני אוהבת לטפל בהם. אני משקה ומגדלת אותם כי צריך ! עם כל אהבתי לפרחים איני אוהבת לקבל פרחים או עציצים, מעדיפה שוקולדים. ברט פינגאר גיבור “זיכרונותיו של גנן אנגלי” הוא ההפך ממני. הוא חי…
דם קר ספרו החדש של רוברט ברינדזה
הקריאה בספר “דם קר” גרמה לי לקצב לב מהיר שהעלה לי את חום הגוף. ספרי מתח אינם מועדפים עלי, אבל הבלשית אריקה פורסטר היא בת בית אצלי. לכן כשהגיע אלי הספר דם קר, החמישי בסדרה פיניתי את כל הספרים וצללתי בקריאה. אריקה פורסט היא בלשית במשטרת לונדון. הגיעה ללונדון מסלובקיה לפני 20 שנה ועדיין חולמת…
עין תחת שן ,פרודיה שנונה של ריקרדו סטופאסה
נובלה פרועה. זוהי הגדרתי לנובלה “עין תחת שן”. בתקופה האחרונה צפיתי בסדרות טלוויזיה שבהן מככבים איברים מנוסרים, שהיו פעם שייכים לאנשים. לא יודעת מה יש לכותבי הבלש עם חלקי גופות שנדחסות בתוך מזוודות, או צפות באגמים, או מונחות על גשר. חמורבי חשב שאם כולם יענשו לפי תג מחיר של “עין תחת עין ושן תחת שן”…
על עצמות המתים, ספרה הביקורתי של אולגה טוקרצ’וק
על עצמות המתים הוא רומן מעורר מחשבות ובעל תובנות מיוחדות. זהו רומן מטריד, ביחוד בימים אלו של הקורונה. כאילו הוא נבואי. זה הספר הראשון של אולגה טוקרצ’וק, כלת פרס נובל, שקראתי. “ספרי יעקב” ממתין לי. נשבתי בכתיבתה השנונה והחדה. אהבתי את אופן בניית הדמות המיוחדת וביחוד אהבתי את המסר שמסתתר מאחורי העלילה. זה אינו ספר…
די כבר עם השקרים שלך, ספרו האישי של פיליפ בסון
ספר נוגע ללב עד כאב. סיפור אישי אנושי שמרטיט את הלב. סיפור אמיתי שמתאר מערכת יחסים וסיפור אהבה בין שני בחורים בכפר בצרפת. התקופה היא כמה שנים לפני מגפת האיידס, תקופה של סטיגמות, שמרנות ודעות מיניות קדומות. “שקרים שקטים, שקרים קטנים, בתוך ליבנו ישנים.” (תרצה אתר ) אמו של פיליפ בסון דאגה על סיפורי ההמצאות…
אל מול הלילה, ספרה הנפלא של דלפין דה ויגאן
סיפור עצוב על אומללות נפשית של אם ושל בנותיה. “אל מול הלילה” הוא ספר רגיש ונוגע ללב. במהלך הקריאה הרגשתי כאילו הדמויות עשויות מחרסינה עדינה, שתנועה קטנה בלתי זהירה תגרום להישברותן. זהו ספר שאינו רק ביוגרפיה, זהו ספר שמנסה לבדוק מה משמעות הזיכרון, האובדן, מהי האמת. אם מביטים בתמונה של דלפין רואים בחורה בעלת יופי…










