לינדנברוק –  ירמי פינקוס

הספר לינדנברוק הוא ספר משעשע עם דמויות ססגוניות.

רק המחשבה על ספר חדש של הסופר ירמי פינקוס מעלה חיוך על פני ועושה לי טוב ושמח בלב.

ירמי פינקוס הוא מאייר, קומיקסאי וסופר. הוא אינו מפריד בין מלאכת האיור לכתיבה. כסופר וקומיקסאי, הוא כותב מילים בקו מכחול, והופך את דמויותיו לרישומים קריקטוריסטיים מוחשיים. כתיבתו משעשעת, מבודחת וצבעונית, היא נקראת כמו יצירה גרפית אחת גדולה, כמו פוסטר ססגוני ומלא הומור.

לדוגמה: “יוזף רוּדל, רווק נשוא פנים כבן שישים וחמש, שפם לבן של גנרל ורעמת שיער מסורקת בקפידה מעטרים את פניו השמנים והסמוקים, שמבט טוב מזג נשקף מהם.”

“הדלת נפתחה. לֶנקה וגאלקינה חזרו ובעקבותיהן מרחף שובל של טבק. מאחוריהן הופיעו פני התרנגולת החשדנית של פראו פאולוס.”

לינדנברוק, שדה תעופה נידח, טרמינל עמוס בנוסעים שלרובם זו חניית ביניים. הפרק הראשון של הספר משעשע ויכול להיות עצמאי אינו פותח בדמות הראשית, אלא רק מציג אותה כבדרך אגב. הפרקים הראשונים בנויים כהצגת הדמויות במחזה התיאטרלי הזה. דמויות שחלקן אורחות לרגע, בדיוק כמו האנשים ששוהים בחניית הביניים בטרמינל, וחלקן ימשיכו לפרק הבא. מטרת כל הדמויות היא להציג את דמותו של הגיבור הראשי, מיקי לוינסון. דרכן אנו לומדים עליו. מיקי, איש צעיר מעפולה, איש פשוט ואפור שלא משאיר חותם על אף אחד. בכל מפגש עם הדמויות מיקי בורא עצמו מחדש, פעם זכה בלוטו, והכפיל אותו לאחר שהשקיע נכון במניות. פעם הוא עומד למות, פעם אביו נפטר ובאחרת אמו השאירה אותו יתום. אבל לכולם מיקי מספר שהוא בודד בעולם, אוהב לטייל ללא חפצים, רק עם תיק, הוא אינו נקשר לחפצים.

“ומאז אני נוסע בעולם. אני בלי אישה ובלי ילדים, ככה שאני חופשי. אני לא אחד שצובר: לא רהיטים, לא מזכרות, לא בגדים. כל מה שאני צריך נכנס במזוודה אחת ותרמיל גב. אם חסר לי משהו אני קונה, משתמש וזורק. אני טס לאיזה מקום, נשאר עד שאני ממצה וממשיך הלאה לאן שבא לי.”

מי אינו רוצה לברוא את עצמו כל פעם מחדש, להמציא ביוגרפיה חדשה לפי מה שעולה ברוחו באותו הרגע? כזה מיקי, לכל אחד הוא מספר סיפור אחר, רק שלמיקי סיבה אחרת מאיימת, שבגינה הוא ממציא לעצמו ביוגרפיות חדשות.

השהייה בטרמינל שכוח האל הזה היא כתוצאה מאיזו מגפה עולמית, שבגללה אסור לצאת מגבולות הארץ, זוכרים, היתה פעם מגפה שפחדנו ממנה, לא ידענו שיגיעו אלינו פחדים חדשים וגרועים יותר.

מיקי שוהה בשדה התעופה, אינו מתקשר עם העולם ונפגש עם חלק מהדמויות שהכרנו. הוא כלוא בשדה התעופה ואנחנו איתו. מה יעלה בגורלו של מיקי ושאר הדמויות? מחכה לנו הפתעה בפרק האחרון.

זה ספר מצחיק עד עצוב או להפך, עצוב עד מצחיק. הדמויות המוזרות שבו הן תיאטרליות ואפילו גרוטסקיות, דמויות שמזכירות דמויות מספריו הקודמים של ירמי פינקוס, והן כולן כאילו לקוחות מסרט של פליני.

 מיקי לוינסון הוא דמות של אנטי גיבור, איש כושל שבורח מעצמו אין ספור פעמים וממציא עצמו בכל פעם מחדש. אני אישית לא הרגשתי כלפיו שום רגש. בניגוד אליו אהבתי את דמותה של ולנטינה, המנקה של שרותי הטרמינל, לטעמי היא דמות לספר שלם.

עלילת הספר אינה מרתקת, אלא מהווה יותר מפגש עם דמויות במקום נידח, אך הרומן הזה עם הדמות נטולת האישיות הוא ססגוני, מלא בצבע ובעיקר בהומור. הוא אמנם אינו הטוב שבספריו, אך הוא מספק חגיגה ושמחה על הלב בימים אלו.

לינדנברוק, ירמי פינקוס

עורך הספר: עודד וולקשטיין

הוצאת: כתר,2026