תמונות מוזרות –  אוקטסו

 

הספר תמונות מוזרות הוא רומן פשע דמיוני ובדיוני שמפוענח בעזרת ציורים.

ספר באמת, אבל באמת שלא תצליחו להניח מהיד, לא רק שתישאבו אליו, אלא שהוא לא יניח לכם ויפעיל את כל גלגלי המוח, כי תהפכו לבלש.
תמונות מוזרות הוא חווית קריאה שונה, חוויה מלאת חושים.

לפעמים אני תוהה איך זה שספר אחד מבין ערמות הספרים הממתינים לקריאה בוחר את עצמו להיות זה שאפנה עבורו את הערמה ואתחיל לקרוא אותו? התשובה היא ספר של סופר יפני.

תמונות מוזרות מיד גרם לי לפנות את כל הערמות של הספרים ולקרוא אותו. אני אוהבת ספרות יפנית, הכתיבה שלהם מדויקת סגפנית ומעוררת עניין. מה גם שדמותו של הסופר המסתורית, שמסעירה את יפן ואת כל העולם, סיקרנה גם אותי ובנוסף הציורים השזורים בעלילת הספר. לא טעיתי, הספר שאב אותי, קראתי אותו בעניין ולא יכולתי להניח אותו עד שהגעתי למילה האחרונה.

במרכז הרומן שלושה סיפורים שלכאורה אין בינהם קשר. שלושה סיפורים שמסופרים באמצעות ציורים. בציור הראשון אשה יולדת, בשני ילד ואם ליד בניין, בשלישי נוף הררי.

שני חברים עוקבים אחר בלוג של גבר נשוי המצפה ללידה של אשתו האהובה. הבלוג כשלעצמו משעמם, אולם הציורים של אשתו שמפורסמים בבלוג מסקרנים.

הבלוג עודכן בפעם האחרונה לפני שנה וחצי. בעל הבלוג אומר “לאהבת חיי אני מפסיק לעדכן את הבלוג הזה. הצלחתי לפנעח את סוד הציורים. אני גם לא יכול להבין את עומק החטא שביצעת. אני לא יכול לסלוח לך ובכל זאת אמשיך לאהוב אותך תמיד.” שני החברים גוללים אחורנית את כל הפוסטים ומתחילים לגלגל במוחם את התעלומה שעומדת לפניהם.

בפרק השני, יוטה, בן השש, יתום מאב, מצייר ציור ובו נראים הוא ואמו ליד בניין המגורים שלהם, אלא שכתם אפור וגדול בקומה העליונה מטריד את הגננת הערנית.

בסיפור השלישי, מִיוּרָה, מורה לאומנות שאוהב לטייל, נרצח ועל גופו נמצא ציור ההרים.

מרכז הספר והסקרנות של הקורא ושל אלו המנסים לפענח את הרצח הם הציורים. ככל שמתקדמים בקריאה מבינים שהציורים אינם רמזים, אלא אמירה מפורשת של הצייר, קשה לחקור את הציורים ולכן המפרש מנסה להתחקות אחר הראש של מי שצייר, הוא משחזר את התנהלותו. ורק כך ניתן להגיע לפתרון.

כיוון שהספר הוא ספר מתח איני רוצה למסור פרטים נוספים.  רק אומר שכל הפרטים הקטנים, אפילו כמו גרגר אבק נפתרים בסיום. כל הפקעת הסבוכה או כל הקצוות מתאחדים יחד לפתרון שלם. לא נשאר חור אחד בעלילה.

זה ספר מתח בלש אחר ושונה. זה ספר מתח פסיכולוגי שבו הקורא הופך להיות הבלש, או לפחות חלק מצוות החקירה. לאורך הקריאה חשבתי לעצמי שהספר הוא כמו ספר הדרכה למי שמעונין להיות בלש. שני החברים שחוקרים את הבלוג עורכים רשימה, מעלים השערות, מנתחים את הציורים ומחפשים מפתח לתעלומה. התעלומה מתחברת לצירים, הציורים לדמויות והדמויות לנפש האדם.

הכתיבה השונה של הסופר, שימוש בציורים כחלק מהעלילה, נסיון לפענח את התעלומה הופכים את הספר לאחר ושנה מכל ספרי המתח שאני מכירה. מעבר לעלילה המטרידה ואולי קצת אפלה, הספר שופך אור על יפן בתקופה של תחילת האינטרנט, מרמז על תרבות הצעירים, על העשור האבוד של יפן לאחר קריסת בועת הנדל”ן, על הבדלי מגדר, והבדלי דורות.

על פני השטח הכתיבה הסגפנית וכמעט נטולת רגשות מלאת רגש וכאב. כל אחת מהדמויות נושאת כאב שצבט לי את הלב. לא רציתי רק לדעת מה קרה להם ואיך הציורים מתחברים אליהם, רציתי לחבק כל אחת מהדמויות האנושיות.

במהלך הקריאה אני ממליצה לערוך רשימת שמות,(השמות של היפנים הם שוברי שיניים) תאריכים, עלי זה הקל.

לא רק שהספר מסקרן בזכות הדמויות, העלילה והציורים אלא שהוא מסקרן בזכות הסופר.

אוקטסו הוא יוטיובר שמעלה סרטונים מושקעים ובמרכזם תעלומות קצרות ומטרידות. לאחר שנים של יצירת תוכן הוא החל לכתוב ספרים והפך לסופר מפורסם שכולם רוצים לדעת מיהו.

אוקטסו שומר על פרטיותו בקנאות, ומופיע בציבור רק עם מסיכה, בגד גוף שמכסה את גופו ובעיוות קולו (מצ”ב תמונות. קרדיט: באדיבות המחבר). מלבד העובדה שהוא גבר שחי בדרום-מערב טוקיו ועבד בסופרמרקט, לא ידועים עליו פרטים נוספים.(הפרטים הם באדיבות ההוצאה, טל שוורץ מפייקין, סוכנות תרבות)

רוצו לקרוא, בטוחה שתהנו ממנו כמוני וגם אתם לא תניחו אותו.

תמונות מוזרות, אוקטסו

תרגום מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי

הוצאת: אחוזת בית, 2026

ריקוד התודה של אוקטסו בתום ראיון נדיר שהסכים להתראיין