מתפללת לשובם בשלום של החטופים, החיילים והמפונים.

חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות

בני טובים – כנרת רוזנבלום

מטבעות הלשון “בני טובים” “מלח הארץ” הם אבני היסוד של הספר ושל הסאגה המשפחתית.

במלאכת מחשבת אורגת כנרת רוזנבלום את קורות משפחת טויב ששינו שמם לבן טובים. משפחה מיוחסת כהגדרת המילון, משפחה ענפה, מוצקה ומאוחדת, לפחות כפי שניתן להבין מהמפגש המשפחתי הראשוני של הקורא איתם. כדי להכיר את המשפחה חוזר המספר בזמן שנתיים קודם לכן, למפגש משפחתי בנחלה של בני המשפחה. על פניו הקורא מקנא באירוע ובבני המשפחה המאוחדים, השמחים. אלו שמכירים אחד את השני על כל צד שלהם.משבחים, מחמיאים, מקניטים ועוקצים.

כך מוצג לקורא שבט מאוחד מגובש שיש לו מסורת וטקסים פרטיים משלו. קורא מיומן מחכה לפצצה שתגיע.

ראש השבט הוא איציק, שרכש את אדמות הפרדס בפתח תקוה, בניו, יהודה ועודד הקימו חברה משפחתית “אטלנטיס” על שם היבשת האבודה. חברה קבלנית לבניין ועבודות עפר. שני האחים חרוצים, למדו מאביהם כיצד לנהל. עד כאן הכל טוב ויפה להתקנא. אבל, יש עוד אח אחד, צעיר, גדעון, גידי הכבשה השחורה, לא עסק בעניני המפעל המשפחתי, הגדיר עצמו אמן, נסע  ללונדון למצוא את עצמו ועתידו האומנותי. גופתו נמצאה בתמזה והוא בן 46.

ברור שהמסיבה המושלמת עם כל בני המשפחה היא תפאורה, ברור שמתחת לפני השטח מסתתרים סודות. ואז הגיעה אליס, בתו של אחיהם גדעון, גידי. היא מבקשת לעלות למחסן על הגג לחדר, שהיה שייך לאביה וממנו קיבלה מפתח. מתבקש שבאותו החדר הוטמנו סודות.

כל מה שהיא מבקשת הוא לגור בחדר שהיה שייך לאביה. ״היא מבשלת לנו משהו״ אמר יהודה. ועם הידיעה הזו ממשיך הקורא במסעו על משפחת בן טובים.

המפעל המשפחתי, שדרכו אנחנו למדים על קורות המשפחה הוא מיני קוסמוס של מערך משפחתי ושל המדינה שלנו. המפעל מתאים להגדרה של דור מייסדים, דור אבות ודור הבנים, או כמו שנאמר בשפת העם, דור א’ דור ב’ דור ג’. הדור הראשון הקים מפעל, הדור השני ביסס אותו, הרחיב וגרם לו להפוך למעצמה, ואילו הדור השלישי אינו מעוניין בעבודה הקשה של הוריו, הוא רוצה את הנאות החיים שסיפק לו כסף המפעל, ובכך מאיים בסכנה על המפעל.

“אטלנטיס היא עוצמה, מכליות, מנופים, מקדחים, מכרזים, הלוואות ומינופים, מטה שהולך ומשמין, מאות טונות של בטון, אלפי פועלים, שני דורות של חיים שלמים באבק, ברעש וברעידות.”

זהו תמצית הרומן. אבל הרומן עוסק באנשים, באנשי המשפחה על כל דורותיה, האחים יהודה ועודד המשלימים אחד את השני, נשותיהם ונכדיהם. כל אחד ויחודו, כל אחד והתיחסותו למפעל. יהודה, שעבר אירוע מוחי קל, מעביר את שרביט הניהול לבנו ועדיין מושך בחוטים, ואינו מאפשר לבנו לקבל החלטות. לי אישית היה קשה לעקוב מי הוא מי ומי שייך למי.

ההחלטה של אריק כמנכ”ל היא שהמפעל יבנה קיר יצוק, שיחדור לאדמה ויגן מפני מחבלים בדרום. הספר נכתב הרבה לפני השבעה באוקטובר והוא כל כך מציאותי לימנו עד כדי כאב. “זה פרויקט מסוכן” אומר יהודה ואכן במהלך הבנייה קורה אסון.

כשאליס מגיעה היא למעשה פותחת תיבת פנדורה. את קורות המשפחה מלווים סודות, כעסים, מתחים בין בני המשפחה. לצערי המתחים “מתיישרים” מיד ובאופן נקי.

“בני טובים” הוא ספר ישראלי, ספר שמתאר את הוויה שלנו. כנרת רוזנבלום מצליחה לרתק את הקורא בכתיבה קולחת.

מעט מאוד ספרים שהם סאגה משפחתית נכתבו בספרות המקור שלנו. שמחתי על כך, שהנה לאחר הרבה שנים וכמה דורות יש לנו סיפור משפחתי עכשווי רב דורות, אלא שלטעמי זה הפגם של הספר, יותר מידי דמויות, שכל אחת מייצגת פן אחר ובכך קשה להתחבר אליהן. יש גם הרבה קונפליקטים שנפתרים במהירות. יש תיאורים רחבים על העסק המשפחתי ותרומתו. יתר מידי תיאורים ופרטים על הפרויקט, הרבה מידע על החברה המשפחתית והתנהלותה.

ועד אמצע הספר לא ברור מה תפקידה של אליס, שהופיעה בתחילת הספר  בעלילה, היא הרי האקדח מהמערכה הראשונה.

ובכל זאת קראתי את הספר בשטף, זה ספר סוחף, שמצליח לסקרן את הקורא. יש בו ביקורת על החברה הישראלית כדור שלישי שנהנה מהחיים ואינו מעונין במורשת של הוריו. מעדיף כסף, התעשרות, הנאות על פני אידיאלים. התיאורים הביטחוניים בצפון ובדרום כאילו נלקחו מהעיתונים של היום, מפליא כיצד הצליחה כנרת לנבא את הימים הללו.

כנרת רוזנבלום הצליחה לעניין אותי ולגרום לי להפוך את הדפים בקצב. יש בו אמירות חכמות ותובנות מלמדות על החיים.

בני טובים, כנרת רוזנבלום

עורכת: יערה שחורי

הוצאת: כתר ספרים, 2024