הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
אחותי והים – דונטלה די פייטרנטוניו
“אחותי והים” הוא ספר המשך לספר “אמא של הים”. ניתן לקרוא אותו כעצמאי. הדמויות הראשיות שבספר הן אותן הדמויות של הספר מאמא של הים. הגיבורה בספר היא הילדה מ”אמא של הים”, הדמות שהדודים גידלו אותה, עד שבוקר אחד מצאה עצמה במיטה זרה עם אדריאנה שהרטיבה אותה בפיפי. הוריה המאמצים החזירו אותה להורים שילדו אותה ובבית המוזנח והמזניח היא מנסה למצוא את מקומה. אדריאנה אחותה הצעירה היא זו שתומכת בה.
בספר “אחותי והים” הגיבורה ששמה אינו מוזכר פרט לכינוי “ללה” המופיע פעם אחת, היא אשה בוגרת, היא מרצה לספרות באוניברסיטה. עזבה את העיירה ואת משפחתה. היא רוצה להשאיר מאחור את הורייה, אחיה, עיירת הילדות שהכילו זיכרונות לא מאושרים שלא היו כעת בהווה שלה. אחותה שפורצת אל חייה היתה תמיד תוססת ומסוכנת. תמיד הפחידה אותה.
הספר נפתח באסון שמחזיר את הגיבורה אל בית ילדותה, אל אחותה אדריאנה אל הסודות האפלים של משפחתה. אדריאנה מחזירה אותה אחורה בזמן, אל כל מה שרצתה להשאיר מאחור.
הספר נע בין זמנים, בין העבר הרחוק, לעבר הקרוב ולהווה. העלילה פורשת בפני הקורא את מערכת היחסים של שתי האחיות, את ההבדלים והשוני ביניהן. הגיבורה חיפשה את זהותה בלימודים. כשהתבגרה היא עזבה את בית ההורים ויצאה ללימודים. אדריאנה, אחותה הצעירה שהיתה קשורה אליה, רצתה ללמוד כמותה, אבל היא התרועעה עם פרחחים, לא למדה, ברחה מהלימודים אל הים. אדריאנה, לא למדה, הגיבורה נלחמה על זכותה להשכלה, אך היא בילתה בים שזופה ונהנת.
זהו ספר על קשר בין אחיות, על חיפוש אחר המימוש העצמי, חיפוש אחר החופש. הגיבורה ואדריאנה שתי אחיות שונות, שהן למעשה כמו דמות אחת. הפוכות ומשלימות אחת את השנייה. הניגוד של שתי האחיות והמתח ביניהן הזכיר לי את “החברה הגאונה.”
אדריאנה חופשית, תמיד מסתכנת, משוטטת בלילות, מפחידה את הגיבורה, שתמיד דואגת לה. הגיבורה שקולה, רצינית, מחפש את הקבוע ולא את השינויים. אדריאנה שברחה תמיד את הים אל אהובה יולדת בן וקוראת לו וינצנז’ו על שם האח שלהן, וינצנז’ו, הילד, דומה לאח שלהן, אדריאנה קשרה את בנה בשמו לסיפור שהכיל אסונות וניסים מוות והישרדות. סיפור עגום של משפחתם.
ספר על קשרי משפחה, על בחירות בחיים, פשטות מול השכלה, על אסונות ובעיקר על קללה שמרחפת מעל לראשה של אדריאנה. בתחילת הספר כשאדריאנה מגיעה אליה עם הילד היא רואה בה פנים של מקוללת. ספר שבו לים תפקיד משמעותי, הוא אומנם ברקע אבל נוכח בחיוניות שבו, בחושניות, בפחדים ממנו ובעיקר בפרנסה שהוא מביא לתושבים ואף נוטל את חייהם.
הים עבור אדריאנה הוא היצריות, החופש, האור והמלח של חייה שמופיע בדמותו של רפאל אהוב נעוריה.
“אחותי והים” הוא ספר קריא. היה לי אישית קשה עם הקפיצות בזמן והמעברים בין התקופות, קושי נוסף היה לי עם התרגום או העריכה הלשוני. השפה היא שפה פשוטה שאינה מורכבת, ובכל זאת התרגום “חרק” לי.
לדוגמה, “אם זיכרוני הלילה אינו מטעה אותי, בדיוק חזרתי אז ממבחן בניתוח טקסטים ספרותיים.״
“הוא הזכיר את דויד של מיכאלאנג’לו, פסל שהכרנו כל עורק ווריד שבלטו בזרועותיו.”
אישית אהבתי מאוד את הספר “אמא של הים”.
אחותי והים,דונטלה די פייטרנטוניו
מאיטלקית,יעל קריצוק
הוצאת כנרת זמורה, 2023