הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

נועה גוטר שגיא – וספרה “דברים נעלמים” התארחו אצלי בסלון

הבוקר מעל ל-40 נשים ונועה אחת נעימה ומקסימה התקבצו במסך הזום למפגש מרתק.

הבטחתי לעצמי שהמפגש הראשון עם סופר לשנת תשפ”א יהיה עם נועה גוטר שגיא שכתבה את “דברים נעלמים” המופלא והרגיש.

לצערי הקורונה אינה מאפשרת מפגשים רבי משתתפים.

למרות הזום וקוביות המסך שמחנו לפגוש אותה. לנועה זה מפגש ראשון עם קהילת קוראים. התרגשנו בשבילה. ונועה? אישיות עדינה ומרתקת ביותר. בדיבור נעים ובוטח הובילה את השיחה בנועם וברגישות.

נועה לא העלימה פרטים מתהליך הכתיבה שעברה בכתיבת הספר “דברים נעלמים”.

השאלה המרכזית שהועלתה מיד בתחילתה מפגש והמתבקשת ביותר היא, מדוע בחורה צעירה שקוראת ידיעה בעיתון בוחרת לשמור בתודעה שלה את הידיעה ולפתח אותה לספר עלילתי.

בפתיחות ובכנות סיפרה לנו נועה על אותו יום, שבו קראה את ההודעה הקצרה ידיעה המספרת על כך שבחור צעיר פרץ למכונית וחטף את הנהג. היא זוכרת שרשמה לעצמה על ניר משפט ” פעם שאני אהיה גדולה, אני חייבת לכתוב על זה סיפור.”

נועה גדלה וכתבה  ספר נפלא וקולח.

הפרק הראשון נכתב לפני שנים בשטף. זה הפרק הראשון בספר כפי שכתבה אותו אז. שנים הוא חיכה לה וליווה אותה בחיי היומיום. לאחר כתיבת הפרק הראשון היא לא היתה מסוגלת להמשיך ולכתוב, עד שההמשך נולד כבמכת ברק.

מה שהוביל אותה והטריד אותה הוא הרעיון של מחויבות של אדם אחד על אדם אחר והאם יש לנו השפעה על אדם אחר.

הבחירה במכונית והצמצום של המרחב הוא מתוך העיסוק האישי שלה כמטפלת, כמי שפנימיות האישית מעסיקה אותה. היה לה ברור שכולם נוסעים. כולם דחוסים בתוך מכונית אחת

על הכתיבה.

הכתיבה היתה בשטף, למרות מרווח השנים בין הפרקים. למרות שהיא מחשיבה עצמה כטיפוס שולט היא הופתעה מכך שהכתיבה היתה ללא שליטה ומשוחררת. כסופרת  המחליטה מה שיהיה, הופתעה מאיבוד השליטה על הדמויות והאירועים במהלך הכתיבה. מה שגרם לה להנאה.

היא מעדיפה לכתוב לבד עם עצמה. נחל אלכסנדר היה עבורה “אכסנייה” לכתיבה.

בנתה פרופיל פסיכולוגי על כל אחת מהדמויות, רשמה  את כל הפרטים. הרוב לא הגיע לספר, אבל היא הכירה אותם לעומק.

לנועה חוש הומור, סיפרה בכנות על חוויותיה מהכתיבה, העריכה. הדמויות שנכנסו אל תוך ליבה ולא הירפו.

הוסיפה וגילתה לנו מדוע בחרה את נקודות המבט של הדמויות. מדוע אין את הקול הפנימי של קובי.

נועה יקרה, שמחנו שהגעת אלינו מעמק חפר ללא שהייה בפקקים. נגעת ברגישות רבה בכל אחת מאיתנו. הוספת לנו מידע רב על מאחורי הקלעים של הספר.

תודה לך שהענקת לנו בוקר קסום וחוויתי. בוקר בלתי נשכח, גדוש בתובנות ובעיקר בוקר של חיוך שהענקת לנו מאישיותך הקורנת והחכמה.

מחכים לספר נוסף. מקווים שתגיעי אלינו למפגש פנים מול פנים לפני הספר הנוסף.

מוזמנים לקרוא מה חשבתי על הספר דברים נעלמים

תגובות בפייסבוק