הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

שגית אמת – עשתה לנו את הבוקר. מפגש ספרותי אצלי בסלון עם שגית אמת, מחברת “ימים לראות”

ואוו, איזה בוקר מרתק, מעניין, מצחיק והכי הכי אמיתי.

את שגית אמת אני מכירה מימי נעוריה, היא היתה תלמידתי בשנה השנייה שלי כמורה בתיכון. כולם קראו לה שגית אמת, אף אחד לא אמר שגית, כאילו המילה אמת שזורה בה ואכן שגית היתה התלמידה הכי אמיתית, הכי נאמנה לעצמה וכך נשארה עד היום. את הספר “ימים לראות” של שגית אמת קראתי כספר לבן במסגרת הקוראים המשפיעים של ידיעות. יחד עם סופי הגיבורה גיששתי ברחובות העיר חולון, העיר שבה גדלתי. התרגשתי מהתאהבותה בשלומי וחרדתי לעתידם המשותף. במפגש סוף השנה של הקוראים המשפיעים נפגשתי עם שגית פגישה מרגשת אחרי שנים שלא ראיתיה. אז באותה שיחה שלה איתנו ידעתי שאדון בספרה בקבוצות מועדוני הקריאה שלי.

“יותר ממאור עיניו נחוץ לו לאדם שיראו אותו שיהיה שם מישהו בחוץ שיראה.”

במשפט הזה הפותח את עלילת הספר פתחה שגית אמת את המפגש במועדון הקריאה שלי. שגית סיפרה לנו מדוע בחרה בגיבורה עיוורת. שנים חייה שגית בתחושה שהאנשים אינם רואים אותה כשגית, אלא רק את הצד החיצוני שלה. לכן בחרה בדמות נערה עיוורת כגיבורת הרומן. לשם כך היתה צריכה  ללמוד ולהבין את עולמם של העיוורים והתנהלותם בעולם רואה. היא נסעה לבית חינוך עיוורים בירושלים, ישבה ימים בכיתות וראה את התנהלותם של הילדים. נפגשה עם שתי  נשים מיוחדות עיוורות מלידה ומהן למדה איך הן מזהות צבעים, כיצד הן נעות בתוך המרחב.

עוד הוסיפה שגית וגילתה לנו שבספר יש סממנים ביוגרפים מחייה. העיר חולון שבה גדלה תופסת מקום נכבד בעלילה, סבתה הביולוגית שמשה לה השראה לדמותה של ג’ניה. התמונות המשובצות הספר הן תמונות מקוריות שלה ושל סבתה. התרגשנו לגלות זאת.

שנים עבדה על ספרה, ערכה שינתה, מחקה והוסיפה.

שגית למדה משחק ושיחקה בהצגות ובסדרת טלוויזיה, אולם הרגישה שהמשחק אינו מדויק לה לכן פנתה לכתיבה ושם מצאה את מקומה. היא סיפרה לנו את דבריה תוך כדי המחשה והנפות ידיים וצחוק מדהים מתגלגל שכבש אותנו. לסיום סיפרה לנו באופן תיאטרלי אפיזודות מצחיקות מפגישתה עם דובי איכנוולד מנכ”ל הוצאת ידיעות ספרים. סיפרה שהיתה בטוחה שספרה לא יראה אור וודאי יועבר לגריסה, מה שלא קרה. להפך הוא זכה להרבה אור והרבה קוראים ראו אותו זמן רב ברשימת רבי המכר.

שעה וחצי היינו מרותקות ומהופנטות. למדנו ממנה על מקורות ההשראה שלה על האמת הפנימית שלה, על 5 שנים של כתיבה ומחיקה. אני מקוה שלספר הבא לא נצטרך לחכות 5 שנים.

תודה לך שגית על בוקר מרתק ומעניין, את הכי אמיתית, הכי כובשת והכי הכי תלמידה מוכשרת שלי. גאה בך.

תגובות בפייסבוק