עצב הראייה – מריה גאינסה הספר “עצב הראייה” תפס אותי לא מוכנה. איך אפשר לכתוב המלצה רותחת  על ספר שהס מלומר עליו משהו, וזאת כדי לא לפגום בהנאת הקריאה וההפתעות הקטנות שבו. אוכל לומר רק את המשפט: מי שאוהב יצירות אומנות וספרות חייב להניח כל דבר מידיו ומיד לקרוא את הספר. אני אוהבת ציורי אומנות,…

אמריקה, ספר עם גלים – אוריאל קון הספר אמריקה הוא קלידוסקופ צבעוני בתנועה. אני אוהבת לקרוא ספרי ממואר, או יומן, או הגיגי מחשבות של סופרים. התחושה היא שהסופרים מכניסים אותי לביתם פנימה, נותנים לי הצצה אל המחשבות שלהם, אפילו אולי לסודות הקטנים, שלא העזו לספר, ועכשיו כן. אוריאל קון עלה לארץ מבואנוס איירס, למד בינוי…

חולשה לגנרלים – מיכל זמיר חולשה לגנרלים הוא ממואר אישי של מיכל זמיר, על אף שהדמות היא חסרת שם לאורך הרומן. מיכל זמיר, בתו של ראש המוסד צבי זמיר מספרת על ילדותה והתבגרותה בשכונת צהלה ובהמשך בתל אביב. לאורך הרומן היא אינה  בעלת שם, כאילו רצתה להרחיק עצמה, אולי לומר שהיא מערבבת בדיה עם זיכרון. …

גרעינית –  נדב וולך בפתיחת הספר, גרעינית,ילד קטן נמצא במרפסת ומונה מעשר עד אפס את מה שרואה סביבו. עשרה סורגים, תשעה ענפים, שמונה מרפסות עד שמגיע לעצמו ואומר אפס. את ההסבר לחשיבה מדוע הוא אפס, ניתן למצוא בין שורות התיאור של הפרק הקצר והנפלא הזה. עם פתיחה שכזו לא יכולתי להפסיק  לקרוא, גמעתי  פרק ועוד…

הילדים שומרים עלינו – תמי שם-טוב הילדים שומרים עלינו הוא ממואר  מרגש ונפלא, אחד הממוארים המעניינים והשונים שקראתי, לספר פנים רבות לא רק ממואר אישי, אלא גם ממואר תרבותי, חברתי. ספר שגדוש באהבת האדם והרצון להרבות טוב בעולם בעיקר בעולם הילדים. אני אוהבת ספרי ממואר של יוצרים שכותבים, בין השורות אני מחפשת מדוע החליטו לכתוב,…

אימהות עם עגלות של תמר סנדלר גורן  הוא ספר אחר ושונה. וידוי נאות. כשילדיי היו קטנים, בעגלות וקצת מחוץ לעגלות, שנאתי ללכת איתם לגינות השעשועים. לגינה הם הלכו עם המטפלת. ביום הפנוי שלה הם הלכו איתי  למוזיאון, לשוק, לטיולים ברחובות ועוד. את תמר גורן סנדלר הכרתי, כשנולדה לה בתה הבכורה, שאף זכתה ממני לשמיכות מרהיבות.…

“קריאה של מילה אחת, די בה להפוך את חיי על פיהם.” הספר הזה החזיר לי את חדוות הקריאה. בתקופה האחרונה לא מצאתי עניין כמעט באף ספר, התחלתי, זנחתי, הסתכלתי על הערמה וויתרתי. הקריאה בספר “שרב ראשון” היתה כמו מפגש של אדם צמא למים בנווה מדבר. התהפנטתי והוקסמתי,  מכתיבה ותיאורי הרגשות. נשאבתי לתוכו ולא יכולתי להמתין…

סיפור עצוב על אומללות נפשית של אם ושל בנותיה. “אל מול הלילה” הוא ספר רגיש ונוגע ללב. במהלך הקריאה הרגשתי כאילו הדמויות  עשויות מחרסינה עדינה, שתנועה קטנה בלתי זהירה תגרום להישברותן. זהו ספר שאינו רק ביוגרפיה, זהו ספר שמנסה לבדוק מה משמעות הזיכרון, האובדן, מהי האמת. אם מביטים בתמונה של דלפין רואים בחורה בעלת יופי…