תפילה לשובם בשלום של החטופים והחיילים. חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות. בישנות וכבוד-  דאג סולסטד המשפטים הראשונים של הרומן לפתו אותי והרגשתי הזדהות עם הגיבור, אליאס רוקלה. אליאס רוקלה מורה לספרות בחטיבה עליונה, גם אני לימדתי ספרות בחטיבה העליונה, והבנתי בדיוק על מה הוא מדבר וחושב. אליאס רוקלה מנסה לעניין את הנערים מלאי ההורמונים במחזה הקלאסי…

תפילות לשובו בשלום, לחטופים, לחיילים ולמפונים. חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות. הנחלה, מריה טורצ’נינוף זוהי סאגה אפית ענפה שהדמות הראשית בה היא אדמה וביצה.  האדמה היא המחברת בקשר עבותות את בני המשפחה מדור לדור והביצה היא המיסתורין של היקום ושל האדמה. ספר שמתאר את הקשר של האדם לאדמת מולדתו ומשפחתו, את הקשר לאנשי המשפחה ואי היכולת…

בוקר וערב – יון פוסה “בוקר וערב” הוא סיפור על מחזור החיים שבו כל אחד יימצא את עצמו. את הספר קראתי לפני שנתיים וכתיבת סקירה נשכחה ממני. כשפורסם שמו של יון פוסה   כזוכה בפרס נובל לספרות החלטתי לקרוא בו שוב ולהמליץ עליו. ואז הגיע השבעה באוקטובר הנורא. לא הייתי מסוגלת להתרכז או לקרוא ודווקא הספר…

טרילוגיית קופנהגן של טובה דיטלבסן הוא אחד הספרים המצוינים שקראתי לאחרונה. בקול ייחודי וכואב פורשת טובֶה דיטלבסן בפני הקוראים את נפשה. מניחה אותה מדממת וכואבת על השולחן, כשהיא נותרת פגיעה ללא עור. טובֶה דיטלבסן, סופרת דנית מוערכת ומפורסמת, כתבה יצירות רבות במהלך חייה הסוערים והקצרים, מגוללת בפנינו את חייה העצובים ומלאי כאב נפשי. ספרה “טרילוגיית…

קריאה מחודשת, מהפנטת ולירית בספר “ארמון הקרח” של טאריי וסוס מי שעוקב אחר הסקירות שלי יודע שקראתי בעבר את הספר “ארמון הקרח”. לפני שנתיים בטיסה הארוכה לקובה, עוד לפני שטסנו בלי הבחנה, הייתי מרותקת לעלילתן של שתי החברות. קראתי את הספר   בהוצאת עם עובד אשר יצא לאור בשנת 1977, אידה צורית תרגמה אותו מאנגלית. וסוס…

ספר אישי, אולי ממואר של פר פטרסון הזוכר לטוב מספרו “יוצאים לגנוב סוסים”. הגיבור הוא בן דמותו של הסופר עצמו ויש בעלילה יסודות ביוגרפים רבים. בכנות ובפתיחות פסיכולוגית באמצעות זרם תודעה פורס הגיבור בפנינו את האודיסיה הפרטית שלו. גברים במצבי הוא ספר שהכותרת שלו היא הכללה שהיא הטעיה לקורא. הגיבור אינו מדבר על כל הגברים,…

“הציפורים” הוא אחד הספרים העדינים  והפיוטים שקראתי. העדינות שבו היא העוצמה שלו. סיימתי לקרוא את הספר והרגשתי כאילו פי מלא במים ואיני מוצאת מילים מדויקות לתאר את מחשבותי. תחושה זו עומדת בניגוד מוחלט ליכולת הכתיבה של טאריי וסוס שבמילים מעטות ובצמצום מביא בפני הקורא את עולמו הפנימי של מתיס הגיבור. ואוו, ואיזה עולם פנימי יש…