הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים
ביקור שכולו חוויה במכון גנזים
תפילה לשובם של החטופים והחיילים. חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות. סיור במכון גנזים “הגנזך זה התפרים של הספרות עברית ולא הבגד.” אמרה אדיבה גפן, יו”ר מכון גנזים, בראשית הסיור. כשחושבים על גנזך, ארכיב או ארכיון עולה תמונה קודרת של מרתף אפל וחשוך. כמה הופתענו לגלות שמכון גנזים הוא מקום מואר, מרחיב לב ומזמין את הקהל. שתי…
סיפורו של ורנון סובוטקס חלק 2 – דפנט
מתפללת לשובם בשלום של החטופים, החיילים והמפונים. חיבוק לפצועים ולמשפחות השכולות. סיפורו של ורנון סובוטקס חלק 2 – דפנט לקרוא את החלק השני בטרילוגיה הנפלאה, “סיפורו של ורנון סובוטקס” זה כמו לפגוש בשמחה חברים מוכרים מהעבר, ולנסות לגלות מה הסוד שהוסתר ממני ומשאר החברים של ורנון. החלק הראשון העביר ביקורת נוקבת ללא רחמים על החברה…
סוף הקיץ – סיפור שלי ביקום תרבות,הזירה המקוונת לתרבות עברית
סוף הקיץ – רחל פארן סיפור שלי מתפרסם בעיתון יקום, הזירה המקוונת לתרבות עברית. את הסיפור והפוסט אני מקדישה לדודי אברהם האהוב. הדוד שהייתי קרובה אליו מאוד. הוא ודודתי, אהובה, אחות אמי, גרו בשכנות לנו. כילדה קטנה אני זוכרת שניסה ללמד אותי ליצור ארנבת ממגבת מטבח, תמיד הזכיר לי בחיוך המיוחד שלו, איך אכלתי מרק.…
בשליחות הלב- ערב מרתק בסימן השבת החטופים
תפילה לשובם בשלום של החיילים, החטופים והמפונים. החלמה לפצועים וחיבוק תנחומים למשפחות השכולות. בשליחות הלב, שיח ספרותי בסימן השבת החטופים והנעדרים. זכות. ערב אחד של זכויות רבות. הזכות לדבר בשביל החטופים ולשלוח אליהם אנרגיה. זכות לדבר על במה אחת עם איש מיוחד ואנשים יקרים, שפועלים אף הם למען החטופים וזכות לספר ולומר על ספר…
העצב אין לו סוף
העצב אין לו סוף. אשת מילים אני ואיני מוצאת מילה אחת, שתוכל לתאר את ההווה שלנו. ליבי כולו חור ענק ושחור שפועם בקושי. העיניים מסרבות למראות הזוועה. קוּם לֵךְ לְךָ אֶל עִיר הַהֲרֵגָה וּבָאתָ אֶל-הַחֲצֵרוֹת, וּבְעֵינֶיךָ תִרְאֶה וּבְיָדְךָ תְמַשֵּׁשׁ עַל-הַגְּדֵרוֹת וְעַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים וְעַל-גַּבֵּי טִיחַ הַכְּתָלִים מי היה מאמין שנחווה זאת שוב. ליבי עם…
מט – הצגת יחיד שלא תשאיר אתכם אדישים
מט- הצגת היחיד של סיון רוזנברג שקיעה ורודה על גג תיאטרון הסימטא, הדי יירוטים ואזעקות רחוקות. מט אחד שהשאיר אותי ללא אוויר. ביום חמישי צפיתי בהצגה שלא יכולתי להירגע ממנה כמה ימים. אולם קטן, חשוך פחד. אל האין במה נכנסת עלמה מכוסה ועטויה כולה, משקפי שמש ענקיים, מטפחת, מעיל רכוס. לאט לאט מול חוקר המשטרה…
אהבה נכונה – סיפור לזיכרו של ישראל שטרן ז”ל
אני רוצה לשתף אתכם בסיפור אישי שלי, סיפור שיש בו עצב וכאב וגם תקוה ונחמה. הסיפור הוא על אשה אחת מופלאה וחזקה, גברת שטרן, אמו של ישראל שטרן ז”ל. את ישראל שטרן ז”ל אני מכירה מגיל ארבע עשרה כתמונת זיכרון על קיר ספרית התיכון שבו למדתי. ישראל הוא הבוגר הראשון של התיכון שנפל במלחמות ישראל.…
כשבא תמוז- אוסף ציוריי בשילוב שירה של איריס אליה כהן
אי שם באוגוסט 2020 יומיים לפני יום הולדתי. פרסמה איריס אליה כהן את השיר “כשבא תמוז”. כְּשֶׁבָּא תַּמּוּז אֲנִי פּוֹדָה אוֹתִי בִּתְאֵנִים רַכּוֹת וּמַשִּׁילָה דְּמָעוֹת מָרוֹת וּמְתוּקוֹת עַל כֹּל מָה שֶׁאָבַד לָעַד. מיד בקריאה הראשונה הוא נכנס לי ללב והתיישב לו טוב טוב אצלי. נוח היה לו וגם לי. איני יודעת מדוע השיר הזה…
‘קצפת ודובדבנים, סרטו החדש של גור בנטוביץ
“קצפת ודובדבנים” מועמד ל-11 פרסי אופיר ובצדק. אני אוהבת קולנוע, בבית שלנו זה דווקא התחום של בעלי. אני אוהבת סרטים ישראלים, כי יש בהם הנגשה של המקום והאנשים שלנו. לא צריך הסברים פוליטיים, הסברים חברתיים כי הכל מוכר מהיומיום שלנו. יותר מכל אני אוהבת סרטים שהם ארספואטיקה, שכן הם מקרבים אותי לאומנות וליצירה. “קצפת ודובדבנים”…
תל אביב שלי בציורים
נולדתי בתל אביב, בסוף שנות החמישים. בגיל 3 עברתי לחולון והתגוררתי בה 23 שנים, כשנישאתי עברתי לעיר לידתו ומגוריו של בעלי, “צפוני מתל אביב” צחקתי עליו. בבוקר הראשון שלי בתל אביב, מיד כשהתעוררתי הרגשתי את תל אביב צצה ועולה מתוך גופי ונשמתי, הרגשתי שחזרתי לבית הגידול שלי. מאז אי אפשר להוציא ממני את העיר המיוחדת…