שמלת הסקנדל של מאדאם X –  יערה קידר

הפעם המלצה על ספר אחר. את הספר “שמלת הסקנדל של מאדאם X” רכשתי כמתנה לעצמי, כשהגיע הסתובבתי  בבית קורנת מאושר ושמחה, כשהוא בחיקי, משל היה מכר ותיק ואהוב.

גדלתי בבית של חוטים, בדים, סיכות ובעיקר חוברות בורדה עם תמונות צבעוניות ודוגמניות דקיקת לקנא. מגיל צעיר ספגתי אופנה, אמי היתה  ה -תופרת בעיני. היא ידעה לשזור חרוזי פנינים וחוטי כסף וזהב בבגדים, ליצור כפתורים ועוד פלאי אופנה  ועיצוב. אני ואחותי היינו לבושות כמו נסיכות. ממנה למדתי את התפירה הבסיסית. לימים למדתי בשנקר תדמיתנות. היו לי שנים שבהן קמתי, אכלתי וחלמתי בדים ובגדים. גזרתי בבוקר חליפה ובערב לבשתי אותה. אבל מעולם, לא הגעתי לרמת התפירה והעיצוב של אמי.

אהבתי להתלבש, ידעתי מה צו האופנה ולפעמים הקדמתי אותו. אני זוכרת את  הבקרים לפניהיציאה לעבודה, תוך כדי התארגנות ועיסוק באיזה בגד ללבוש, מה יתאים לו, אילו שרשראות ואביזרים, הייתי אומרת לעצמי :” תפסיקי להתעסק בטפל, תתעסקי בעיקר, בעבודה ובמה שעלייך ללמד היום.”  כי, אופנה. לבוש ובגדים נחשב כעיסוק של נשים ריקניות, עיסוק שולי, טפל, עד שבאה יערה קידר והוכיחה את מה שחשבתי כל חיי. אופנה, בגדים ולבוש זו אומנות.

כבר שנים שאני שומעת את ההרצאות של יערה קידר. חלקן שומעת יותר מפעם אחת. כל הרצאה שונה, לכל הרצאה גוונים וצבעים שונים. במהלך ההרצאה אני יושבת פעורת פה, עיניים ואוזניים וכולי בתוך המסך, משוטטת בין הקפלים של הבגדים של מרי אנטואנט,הולכת לאיבוד בפסים של חולצת המלחים של ז’אן פול גוטייה, נשאבת לבלונד של מרלין מונרו ולגבות של פרידה קאלו ועוד אומנים דגולים וגדולים. יערה מצליחה להפנט, מוסיפה תמיד פלפל תבלינים ונשמה לסיפורים.

אז מה יש בספר הזה שמרחיב לי את האישונים והלב, ועושה לי שמח בכל הגוף?

חיצונית הוא בעל כריכה קשה, כיאה לספר מכובד. הדפים שבו עבים ואיכותיים, התמונות המצורפות צולמו והודפסו באיכות גבוהה, (עליהן בהמשך). תוכו ממש כברו.

אם אומרים שבגד עושה את האדם, יערה קידר מוכיחה בספרה שהבגד עושה את ההיסטוריה וההיסטוריה לפעמים היא זו שעושה הבגד. בפרקי הספר היא סוקרת את תולדות הלבוש ואת משמעותו לאורך ההיסטוריה.

מראה את תהליך השינוי שבו הפך בגד שהיה כסות לבגד בעל נוכחות ומראה עד ימינו. השינוי מהערצה של הגוף הנשי והתייחסות לגוף הנשי במאה ה-18 19 ועד ימינו ופותחת דווקא בציורים של רובנס. רובנס צייר אידיאל של גוף שופע ומלא חיים. רובנס רומם את הגוף הנשי נתן  לו מקום של כבוד ואהבה. בהמשך יהפוך הגוף לכוח.כל אלה היא שוזרת בהסבר מעניין ומרתק על תפיסת היופי, משמעות הגוף, ועל הבדלים ושינויים במונח ומושג היופי לאורך שנים.

הכתיבה של יערה קידר שופעת צבע ודימויים,ממש כמו הבגדים שלבשו במאות קודמות. בתיאורים מרהיבים וססגוניים, בתיבול של צבע וסיפורים על הבגדים והציורים, מנגישה יערה קידר את התקופה ואת האופנה שרווחה באותה תקופה,  תוך כדי הבנה פסיכולוגית  של האמן או היוצר או מי שהזמין את הבגד. יש לה הרבה סיפורים מרתקים. למשל, ציור הנדנדה שהתחיל בהצעה שערוריתית של צעיר מהמעמד הגבוה, שפונה לצייר גבריאל פרנסואה דוין ומבקש ממנו לצייר סצנה פרובוקטיבית במיוחד. הוא אומר לצייר:  “תן לבישוף לנדנד את העלמה המקסימה ואני אצפה ברגליה מתחת לשמלתה.” דוין סרב להצעה והעביר אותה לפרגונאר, שצייר בהתלהבות את הרעיון. הבגדים של הדמויות פרט לדמות המתנדנדת הם חלק מהסיפור, הם משקפים תקופה ואופנה ומגלים על מעמד חברתי ותרבות ויחסים בין בני האדם.

 סוקרת את תקופות ההיסטוריה, בינהן תקופת הרוקוקו, תקופה של מלכי פריז והאצולה הצרפתית.

 הפרק האהוב עליי ביותר הוא הפרק על מרי אנטואנט,  מלכה שמייצגת שם נרדף לניתוק, להגזמה, לפזרנות לסיאוב. הבגדים של מרי אנטואנט היו מושא לחיקוי, כולל התסרוקות שהיו כמו מגדלים, או “יצירות הנדסיות”, כמו שמכנה אותן יערה קידר. הן נבנו מתוספות שיער טבעי ומלאכותי והודקו בחוטי ברזל. בגלל המבנה שלהם נשים לא חפפו את השיער לעיתים קרובות, שלא לדבר על יכולת השינה.

יש לי חיבה אישית עמוקה למרי אנטואנט ולמלכי צרפת. בבית הורי  היתה איציקלופדיה “אנושות”. אני זוכרת כשהייתי חוזרת מבית הספר, הייתי יושבת שעות עם הכרך על מלכי צרפת. מביטה מוקסמת  בתמונות של מרי אנטואנט, בבגדיה שופעי הבדים, וחוטי זהב, בלחיים הורודות, בנעלים של לואי ה-14. קוראת שוב ושוב על חייהם בארמון, מביטה אל החלון הצרפתי שבביתינו (כך קראו אז לחלון גבוה עד התקרה) וחולמת להיות נסיכה.

הספר סוקר את האופנה על פני שנים רבות לא רק עוסק בבגדי מלכים ונסיכות. ניתן לקרוא בספר על הרקדניות של דגה ומה קורה מאחורי המסך. על קלינט שהפנה מבט לא רק לגוף האישה, אלא גם ללבוש שלה כביטוי לעולם הפנימי. היא נותנת סקירה על הציורים שלו בייחוד על הציור האישה בזהב. היא אינה פוסחת על פרידה קאלו האגדתית על ציוריה בעלי האמירה מלאי הצבעים והתשוקה.

ספר שיש בו היסטוריה, פסיכולוגיה, אומנות, צבע ויופי.

הפרק שנושא את שם הספר שמלת הסקנדל של מדם איקס פרק מעניין במיוחד. לא אספר  מיהי  מאדם איקס ועל השמלה שלבשה ומי צייר את השמלה. על זה תקראו בספר, פרק מאוד מסקרן ומאוד מיוחד. מה שכן יערה קידר, מגי אזרזר ומעצב האופנה שחזרו את התמונה, על כך תוכלו למצוא בקישור למטה.

אני חושבת שמיותר לומר שאני ממליצה מאוד ובחום, אלא לומר רוצו לקרוא בטוחה שתהנו ממנו כמוני.

שיחזור תמונת  שמלת הסקנדל, לקוח מהאינסטגרם של  מגי אזרזר

שמלת הסקנדל של מאדאם X, יערה קידר

עורכת: ד”ר תמר טאובר-פאוזנר

עיצוב: נעמה נחושתאי

הוצאת: מודן, 2026