מים רבים – נולי עומר

מים רבים הוא ספר על בדידות וחיפוש אחר אהבה וקירבה.

כשבחרתי לקרוא את הספר הרגשתי כמו ילדה קטנה שבוחרת ספר לפי הכריכה. הכריכה הצבעונית של הספר, הרקמה האומנותית משכו אותי. וכך חזרתי לימי ילדותי שבהם עיני נמשכו לצבע ולציור שעל העטיפה.

בסיום הקריאה הבנתי עד כמה העטיפה מתאימה לנושא הספר.

העלילה מתרחשת בבניין תל אביב מתפורר וטיפוסי העומד לפני הריסה ובינוי. הבניין הוא מטאפורה לדיריו שזקוקים גם הם לשינוי והתחדשות. בחצי שנה האחרונות פעם בשבוע זעקות השבר של דגנית מרעידות את קירות הבית ומאיימות עליהם שיפלו. דגנית משוררת, נשואה לארז בעל עסק משפחתי כושל לפיאות. נעמי, חבצלת ושלומית, שלוש דיירות בנות גיל שונה שומעות את הצעקות כמו כל דיירי השכונה. פעם אחת במהלך הצרחות, לא עמד ליבו של ארז בצרחות שהמטירה עליו אשתו והוא נדם, וחזר לפעול באמבולנס.

בבוקר שבת אחת השקט המפתיע מדירתם של ארז ודגנית הוביל את שלוש הדיירות אל הדירה, ושם הם עומדות המומות מול מחזה חצי איימה.
אותו אירוע מאחד את הדיירים ומחבר ביניהם. שלוש השכנות הופכות להיות חטיבה אחת, שכל כולה רצון להציל את הזוג ואת עצמן.  פתאום הן מגלות שיש להן מכנה משותף. הן מגלות את הכוח של החברות.
מַ֣יִם רַבִּ֗ים לֹ֤א יֽוּכְלוּ֙ לְכַבּ֣וֹת אֶת־הָֽאַהֲבָ֔ה וּנְהָר֖וֹת לֹ֣א יִשְׁטְפ֑וּהָ. אהבת האדם היא הנושא המרכזי בספר, ארז ודגנית אוהבים, רק שאינם יכולים לתקשר ולספר אחד לשני מה הם חושבים ורוצים, או למה דגנית צועקת עליו.

המים רבים בספר ומופיעים בדרכים שונות, מים שנוטפים מהתקרה, גשם שמזליף מים רבים על העצים.

הבניין הוא הדבק שמחבר בינהם, למרות היותו מתפורר וממתין להריסה הקירות שלו מחזיקים את דייריו. “דגנית עלתה במדרגות וידה אחזה במעקה העץ החום כהה, העשיר, המסתלסל בקצהו בכל קומה וקומה. לפחות המעקה הקשיש נשאר חזק. היא הסתכלה על המרצפות השבורות פה ושם עם דוגמת המשושה המצוירת עליהן בצבעי מוקה, חום ולבן, והרגישה שעם כל דריכה, על כל מדרגה, ליבה מתמלא אהבה.”

כל אחת מהדמויות בודדה בדרכה שלה. כל אחת נושאת עימה כאב אישי. המפגש ביניהם מעמיד אותן מול כאב הבדידות וכאב העבר, הן מגלות ששיחה מקרבת ומפיגה את הבדידות, אך מעל לכל האהבה והחמלה היא המרפא שלהן.

דגנית שהיתה שקועה בשירתה ובריחוק מארז, בעלה, מגלה על עצמה. כל אחת מהשכנות מייצגת עבורה פן אחר, שלומית מיצגת עבורה ניצוץ ותאווה לחיים, דרכה היא מגלה שסיפרה לעצמה סיפורים כוזבים ואילו שלומית חייה חיים מלאי תשוקה ומשמעות. נעמי מלמדת אותה על זוגיות והבנה, וחבצלת מראה לה שאפשר לממש חלומות. הקירבה ביניהן היא סוג של קירבה סימביוטית שנוגעת בהן ומאפשרת לכל אחת ללמוד על עצמה.

לדמוית בספר סודות ופחדים שלאט לאט נפרמים, כמעט כמו פרימת  רקמה או תפירה.

הכתיבה של נולי עומר צבעונית, נועזת בדיוק כמו הרקמה שלה. יש בכתיבה ובצרופי המילים והמשפטים משהו מתריס, אם ברקמה בעזרת תכים מיוחדים ושונים היא מחברת את הרעיון של הציור, כך היא עושה בכתיבה, מצרפת מילים ומשפטים ססגוניים שמעלים חיוך על פני הקורא.

השפה שלה נעה בין שפה גבוהה לסלנג אישי. מה שיוצר אמינות וקירבה בין הקורא לדמוית. “התעלמת ממנה” חושב ארז “השירים שלך עניינו לך ת’תחת.”

ספר צנום, זורם וקריא, בעל עלילה מצומצמת, אהבתי את הדמויות, הרגשתי שאינן מפותחות מספיק, והעלילה קצת התפזרה לי. למרות זאת הספר אחז אותי ולפת אותי כמו חוטי הרקמה וקראתי אותו בנשימה עצורה. ממש התאים לי לתקופה המוזרה הזו.

ספר לכאורה קליל עם משמעות עמוקה יותר.

ממליצה בזכות השפה המיוחדת והצבעוניות שבו, זהו ספר מושלם למי שמחפש קריאה קולחת ונעימה

נולי עומר היא אומנית רב תחומית, שחקנית, קומיקאית, סופרת, מציירת ברקמה. אני עוקבת אחר עבודת הרקמה המדהימות שלה.

הכריכה היא עבודת יצירה של הסופרת.

מים רבים, נולי עומר

עריכה: דנה שמחיוף שחף

הוצאה: קתרזיס, 2025