מי את קתרין קול – ניקי קלוק

מי את קתרין קול הוא ספר מתעתע שמחזיק את הקורא במתח עד לעמודים האחרונים.

קתרין קול,  נערה העובדת כמלצרית במארץ’ האוס,  מועדון  פרטי ואקסקלוסיבי. ערב אחד ארבעה סועדים חשובים מורעלים ומתים במקום. קתרין היתה המלצרית ששרתה אותם, היא נוטשת את המקום ונעצרת בתחנת הרכבת פדינגטון. כל מה שהיא אומרת הוא “זה הגיע להם.” משפט שמספיק כדי להפוך אותה לחשודה העיקרית.

מי את קתרין קול מסופר עלי ידי חמישה גברים (מדוע אין אשה). חלקם מכירים אותה מהעבר ושניים שמנסים להכירה  לאחר האירוע, הפרקליט והעיתונאי. כל דמות רואה את קתרין מנקודת מבט שונה. נקודות המבט השונות מאפשרות ראיה רחבה של הדמות העומדת על דוכן הנאשמים. זהו פסיפס אנושי מתעתע.

אביה, ג’ון. המכנה אותה בכינוי החיבה שלה, קיט קט, רואה בה את בתו הקטנה. עבורו היא היתה  מתנה, בת שהגיע באיחור אחרי שני בנים. ילדה מתוקה מאושרת, סקרנית, חסרת פחד. בלילות היה תוהה איך העולם יקבל אותה. אביה מתאר אותה כילדה רגילה, מציירת, קרובה לאחיה, שנהרג מרכב ממולכד. עבורו היה הילדה התמימה והמקסימה שעברה סבל בחייה.

מקס העיתונאי, מכנה אותה קייט הקטלנית. מקס שלא הכיר אותה בעבר, החליט לגלות כל מה שיש לדעת עליה. רוצה לדעת איזה טיפוס היתה, איך הגיעה למצב הזה. אחיה אומר לו “שום דבר שקייט עושה אינו יכול להפתיע אותי.”

טארון הפרקליט, מחפש הוכחות שהיא לא זו שערבבה את הרעל בבקבוק.

גבריאל,חברה מהעבר שמאוהב בה עד היום. בתקופת הלימודים מזהירים אותו מפניה ואומרים לו שהיא צרה.

קונרד אומר עליה, “את הרבה דברים, חתולת פרא, אבל אף פעם לא היית עניין בטוח.”

מקס מגלה את מחילת הארנב, אתר שבו היתה קתרין פעילה, הזכרתו מעוררת סקרנות, “אל תגרר שוב לאתר הזה” אומרים למקס. אתר ששופך אור אפל על חלק מהמעורבים.

נקודות המבט השונות אינן רשומון, הן אבני פסיפס שמתחברות לתמונה שאינה שלמה עד לסיום. יש מקרים שבהן אותו רגע מצטלב בנקודות המבט השונות.

כל אחד מתאר, מפרש שונה  את ההתנהגות שלה, לדוגמה,  ברגע המשפט  כשמקרינים את הסרטון שבו היא נמלטת מהמסעדה ואומרת זה הגיע להם, מקס אומר “הסתכלת על דלת האולם כאילו שבחנת אפשרות להימלט”. ואילו אבא שלה שמאוד דואג לה ומאוד מאמין בה אומר על כך, “הבטת בדלת שמישהו יגיע ויושיע אותך יעצור את זה אחת ולתמיד.”

כל אחת מהדמויות מדברת ופונה אליה. נדמה כי הם כותבים אליה ותוך כדי הכתיבה מספרים על עצמם. במהלך דיבורם הקורא מתוודע אליהם, לחייהם הפרטיים. אביה למשל, מספר על המשפחה, על התפרקותה לאחר מות הבן, האח.

פרקי הספר קצרים, מתאים לקצב המהיר של הקריאה ויוצרים מתח, הפרקים הקצרים  מקלים על הקריאה ועל קצב ההתקדמות, אבל ריבוי הדמויות הקשה עלי והייתי צריכה לזכור מי הוא מי.

עד השליש האחרון הכל מתנהל על מי מנוחות, הדוברים מספרים את סיפורם, מה שהיה לי מעט ארוך. בחלק האחרון העלילה תופסת תאוצה והמתח עולה, הקצוות נפרמים ומתבררת תמונה מורכבת, שגרמה לי לחזור לאחור ולבחון שוב את הפרטים שנשכחו או שהוסטו ממני. ממליצה לקרוא את הפרקים הראשונים לאט ולזכור אותם לקראת הסיום. (מאוד קשה)

ספר מתח קצבי ומהיר, קצת ארוך, שהעביר לי בכיף כמה שעות.

מי את קתרין קול, ניקי קלוק

מאנגלית: אילן פן

עורכת התרגום: רחל פן

עורכת אחראית: ליה פן

הוצאת פן: ידיעות אחרונות,2025