שם מסך – מעין רוגל

הספר שם מסך הוא גאוני, וזו אינה אמירה סופרלטיבית, זו האמת בעיני. הגאוניות  שלו היא הסופרת. אני אוהבת את כתיבתה של מעין. מעין היא סופרת רבגונית שעוברת בין סוגי הז’אנר בקלות ובמיומנות נפלאה. היא נעה בין מתח לפרוזה, לעיון ופנטזיה. הבחירות באיזו דרך תעביר את המסר שלה הן בחירות נכונות. הספר מדויק כל כך. מבחירת השם  ועד הכריכה המרצדת שלו. בתחילה לא התיחסתי לעטיפה, ראיתי בה כתם שחור כחול עם כיתוב זרחני, באמצע הקריאה הבנתי את קידמת הכריכה ואת החלק האחורי של הספר. גאוני ממש.

עבנו רבע מאה. לא להאמין, שבעוד כמה ימים יסתיים לן רבע מהמאה. ראשית המאה, תחילת המילניום זכורה לי כפחד שהציף את התקשורת, באג אלפיים כינו את הפחד. המחשבים והאינטרנט היו עדיין בראשית דרכם. עם המעבר לשנת 2000 לא היה ברור כיצד המחשבים יעקפו את האפסים של המילניום. הפחד היה גדול ונוראי עד כדי כך, שכל המערכות הממשלתיות יפלו. הוראה היתה לכבות את המחשבים בשעה אחת עשרה, כדי להימנע מהבאג.

סביב ימי סיום האלף ותחילת האלף החדש טווה מעין רוגל את הסיפור העלילה. העלילה נעה בשני עולמות, האחד גלוי השני נסתר, האחד מפחיד השני מיסתורי. וככה בלי להרגיש שקעתי אל העבר שהפחיד  כמעט חצי עולם, שקעתי לעולם שעד היום אני בקושי מבינה אותו, עולם המחשבים, הסייבר, צ’אטים, פורומים וחדרי משחק. שקעתי לעולם הפשע. שקעתי לעולמה של הגיבורה.

שי, שוטרת בעלת שיער קצר, בגלל המראה הנערי שלה  ובגלל שמה טועים לחשוב שהיא גבר. לשי עבר קשה, היא גורשה מביתה לאחר שהוריה גילו את העדפותיה המיניות ונזרקה לרחוב, לאחר שעברה גילגולים רבים היא הגיעה ליחידת המשטרה בירושלים. היא הוצמדה לאבשי לפני חודש. אבישי הוא סוג של אב מגונן שעוקב אחריה שומר עליה מכל משמר לא שואל שאלות מיותרות, הוא זה שהציל אותה. אהבתי את דמותו לא רק כמגונן ושומר, אלא כאדם חכם שמאפשר לה להבין כיצד עליה לפעול.

שי בקיאה במחשבים, את רוב זמנה היא מבלה בחדרי צ’אטים ומשחקים, שמות בדויים ומסכים שנעלמים. עכשיו לפני המילניום החדש היא נכנסת לחדרים מסתורים ומשחקים, שאחד מהם מוביל אותה למזימה ותוכנית לשעות המעבר של המילניום, שבהם יופסקו המחשבים לפעול. במהלך המשחק היא חייבת לבצע פעולות שבהם נדרשת מיומנות מחשבים, כניסה ויציאה מהחדרים, ביצוע מטלות שאם תעבור אותם תוכל להמשיך הלאה במשחק. במהלך המשחק היא מכירה את עוצלי, שם מסך של מישהי ששי סקרנית לגביה. וכמו במחזה עוץ לי גוץ לי, עוצלי מבקשת ממנה שתיתן לה בתמורה למה שהיא עושה בעבורה. שי נשבית בקסמה, ההתאהבות בלתי נמנעת.

אבל מעבר למסכים ולדמויות שאינן נראות יש מציאות, עולם הפשע שבחוץ. שי רוצה בכל כוחה לעזור בפתרון החקירה והפשע שעומד להתבצע. שי נעה בין שני העולמות. עוצלי מהפנטת אותה, מקרבת ומרחיקה אותה, מגלה לשי פרטים רבים עליה שמפחידים אותה. היא מרגישה שהיא נתונה בידיה של אישה שאינה ממשית כלל. שני העולמות מתנגשים, עוצלי או החקירה שחשובה לה?

“שם מסך” הוא ספר שמתרחש בעולם אפלולי, זה המציאותי, פשע וחקירת משטרה וזה של המחשבים, עולם לא ברור. טבעי ששי הצעירה היא זו שתדע כיצד להתנהל בין מסכי המחשב והחדרים. מפקדי המשטרה הם קשישים מולה ואינם מתמצאים בטכנולוגיה המשתנה.

הספר איתגר אותי בקריאה הויזואלית שלו, היה לי קשה לקרוא  את ההתכתבויות של שי ועוצלי, אתגר נוסף עבורי היה ההבנה המחשבתית של כניסה לחדרי צ’אט, לצאת, להעלם, לבלוש אחרי פושעים.

מעין רוגל יודעת לבנות  דמויות. הדמויות שלה עגולות ומהימנות. כמן כן היא יודעת לבנות מתח. סיקרן אותי ומשך אותי לקרוא, אם וכיצד תצליח שי לתפוס את הפושעים, ומיהי עוצלי שמהפנטת את שי.

המעבר בין העולמות, הסודיות ותנועתיות שבו היפנטו אותי. זה אינו ספר מתח בלבד, זה רומן  על גיבורה בודדה שמחפשת את מקומה ומחפשת הכרה. השילוב בין המתח לדמותה הנפלאה של שי יוצר עניין מעבר לסקרנות של מה יקרה.

החזרה לימי סוף המילניום היתה מדויקת. מעין רוגל חקרה עד לפרטים הקטנים את התקופה, היא בדקה כי מתפעלים מחשבים, איך מתחברים דרך טלפון והתשלומים על הטלפונים הביתיים שלא היו כמו היום. פרטים מדויקים על מסיבות, תיאור הרחובות בקור של ירושלים. ברגע אחד הקימה לתחייה תקופה ומקום באופן מהימן ומשכנע.

משפטים חכמים שאהבתי:

אל תעשי שום פעולה אם אין לך שליטה על התוצאות שלה.

זה לא שוד, אלא שחרור כסף דיגיטלי ללא קורבנות.

כמו לעבור במערכת ביוב ואז לפרוץ לבית דרך הברז.

הספר הוא אחד משלושה ספרים, זו אינה טרילוגיה, כל ספר הוא עצמאי, לפעמים יש פרט אחד שעובר מספר אחד לשני, אך אינו משפיע על הקריאה, המשותף לשלושת הספרים הוא העולם האפל והמיסתורי, עולם שמצליח לאחוז בקורא ולא מניח לו עד שהוא מסיים את הספר.

ממליצה מאוד.

שם מסך, מין רוגל

ליווי ויעוץ ספרותי: נועה מנהיים

הוצאת: מרווחים, 2025