שובר גלים, ספרה המפעים של נגה דיין קמיל

שובר גלים – נגה דיין קמיל

שובר גלים הוא הרומן רגיש, עדין ויפיפה המתאר תהליך התבגרות של נערה בתל אביב של שנות השבעים.

כיוון שעדיין לא הומצאה מכונת חזרה בזמן, הספר שובר גלים היה עבורי  מכונת זמן, שהחזיר אותי לתקופת נעורי, לימים שלי של לאחר הצבא, לשנת 1978 אלו היו ימים היסטוריים במדינתינו. המהפך שבו בגין עלה לשלטון, הסכם השלום עם מצרים היה בכותרות, כולל כאב החזרת ההיאחזויות של סיני והעיר ימית. אבל לא רק ההיסטוריה הוחזרה לי, אלא גם תקופת הבילויים בתל אביב של אז. חוף הים, דיזינגוף, כולל המילה להזדנגף שהומצאה בערך באותן השנים. שיטוט ברחובות המרכזיים, ארלוזורוב, בן יהודה, ז’בוטינסקי (איזור מגורי היום) תקופת הדיסקוטקים ועוד.

הקריאה בספר היתה חוויה, לא רק בזכות החזרה לאחור, אלא בעיקר בזכות דמותה של גליה הגיבורה. דמות שנכנסת ללב ונעשית בת בית בין חדריו. זהו ספר התבגרות, המסע ברחובות העיר הוא למעשה מסע התבגרות שהזכיר לי בשיטוט שלו את “התפסן בשדה השיפון”.

גליה נערה מופנמת וביישנית מביטה בערגה במלכות הכיתה ומקנאה בהן בסתר. הוריה נוסעים לחו”ל לחודשיים לטיפול באחיה, והיא נשארת בביתה וגם אצל סבתה. לגליה עקמת בעמוד השידרה וגבה נתון בסד ברזלים. בעית הגב היא סמלית לאופייה, היא מרגישה את הכוח הפנימי שבה, אך עדיין לא פיתחה עמוד שידרה להחזיק את ראשה זקוף מול עצמה והעולם.

יום אחד על חוף הים היא פוגשת ברפאל שמזכיר לה את השחקן קריס קריסטופרסון. רפאל הוא נכה מלחמת יום כיפור, קטוע רגל. רפאל המבוגר, הנאה, החכם בעינייה מושיע אותה מהבדידות שנכפתה עליה בהעדר הוריה, ובעיקר משמח אותה ברעיון שגם לה יש חבר. אבל רפאל שמלא כעס ותיסכול על משה דיין שהוא האשם העיקרי במחדל מערער את שמחתה.

המפגש עם רפאל יוביל אותה למסע פנימי לעצמה, השיחות עם סבתה על משפחתה ועל אהובה מהעבר וחלקו בהיסטוריה מעצים את הבנתה, בעיקר הבנת השדה הפוליטי, כנערה מתבגרת היא לומדת על מערך הכוחות הפוליטי, על שלום תמורת שטחים, על מחדל מלחמת יום כיפור והאשמת ההנהגה. השיחות עם רפאל וחבריו הן שיעורי האזרחות האמיתיים עבורה. יש ארועים ושיחות שכל כך מתאימות לימנו ביחוד השיחות הפוליטיות.

גילויי האהבה של גליה מרגשים ומפתיעים אותה. היא מתרגשת מול החיזור של רפאל וההבנה שהיא נחשקת. כנערה בגיל ההתבגרות חבר מהוה עבורה סימן לשייכות.

מול רפאל ומערכת היחסים איתו ניצבת משפחתה של גליה, הפרידה מהוריה מעמידה אותה כנערה עצמאית שיש לה עכשיו  בחירות ולבטים שעליה לפתור בעצמה. סבתה ובני משפחתה משקפים את דור מקימי המדינה, סיפורו של דויד פרנקפורטר, ידיד המשפחה,  מסתובב במשפחה, גליה מנסה לחפש רמזים אצל רפאל האם הוא כמו אותו דויד.האם גם הוא מתכנן רצח פוליטי.

בשיטוטי המסע שלה עם רפאל בתל אביב היא לומדת להכיר את עצמה מול העולם ובעיקר מול בני המין השני, היא מתחילה לעצב את ולגבש את אופיה ולהכיר את גופה ללא אותו סד שבו היא נתונה חמש שנים. הגילוי המרכזי עבורה הוא מה משמעות הקשר שלה עם רפאל וכשהיא מרגישה שמשהו חורק ביחסיהם היא בוחנת את התחושה לעומק. אבל התשוקה להמשיך בקשר עם רפאל היתה חזקה יותר, היא רצתה להוכיח לעצמה, לדודתה ולשאר העולם שהיא מסוגלת להתמודד בכל מצב, ובעיקר הרצון שגם לה יהיה חבר והיא תהיה שייכת, גוברים על תחושות הבטן.

מעבר למסע הנפשי זהו מסע בעיר תל אביב של שנות השבעים המאוחרות, מול עיני עלו הרחובות, בתי הקפה, הצלמניה, חוף הים והמתרחצים בו, בתי הקולנוע והסרט “אסקימו לימון”

בכתיבה רגישה וקולחת מלאת עניין וסקרנות הצליחה נגה דיין קמיל לתאר תקופה במילים מצוירות ומחושיות, ולא רק את תיאורי העיר החייתה, אלא גם את הדעות הפוליטיות של הימים הללו. הצלחת הספר והנאת הקריאה היא שהסופרת לא העמיסה את הצד החברתי והפוליטי על צד ההתבגרות ולהפך. יש איזון עדין בין שניהם ובכך יופיו של הרומן.

אהבתי את דמותה של גליה, את תיאור שלבי ההתבגרות והעצמאות שלה, את השלבים של התחזקותה מול העולם והבנת עולמה הפנימי ובעיקר ההליכה שלה אחר האמת האישית שלה. נהנתי לשוטט ברחובות שלה שהם שלי, אפילו חיפשתי את ביתה.

הקריאה בספר היתה חוויה, לא יכולתי להניח אותו.

ממליצה בחום.

מתפללת לשובם בשלום של החטופים והחיילים.

שובר גלים, נגה דיין קמיל

עורכת הספר: ורד נדב

הוצאת: שולחן כתיבה מבית מטר, 2025