החדר בקצה המסדרון – גל ובר

מתח, מסתורין ואימה הם ספרים שאני קוראת מהם מעט,  הספר “החדר בקצה המסדרון” סקרן אותי, ואני כמו החתול הסתקרנתי וכמעט מתי מרוב אימה.

שחר, קופירייטר, צעיר ומוכשר, נשוי טרי לנועה, המבוגרת ממנו, אמא לתאומות שעולות לכיתה א’. נועה נוסעת לשבוע לחו”ל בענייני עבודה, מפקידה את הבנות עם שחר. שחר והבנות נשארים בבית החדש, כשאמו של שחר שאינה מחבבת את נועה, טורחת להזכיר לו “איזו אמא משאירה ילדות קטנות לשבוע”. ועוד משפטים ארסיים, כיאה לאמא שאינה מרוצה מהכלה. שחר משתדל עבור הבנות, אלא שבבית קורים דברים מוזרים, בלון ההליום יורד בעצמו אל המרתף, חפצים מצטרפים אל הבלון זזים או מתעופפים מעצמם באוויר.

שחר דואג לבנות שהופקדו בידיו “אני חייב לשמור על הבנות, אבל איך אגן עליהם מפני דבר שאיני רואה” הוא מבין שכנראה ויש רוח בבית שאינה מרוצה. הוא מעביר אותן לאמו, שממשיכה להתלונן על האם ועל בנה.

שחר פותח בחקירה משל עצמו על מה שקורה בבית.

לא אמשיך לספר, רק אגלה לכם שאני קראתי את הספר במשך יום וחצי. החלק הראשון של הספר היה בעיניי ספר אימה, לא קראתי אותו בערב, אמיתי. בהמשכו הוא הופך לספר מתח מסקרן. בשלב מסוים הסופר עצמו מתערב ופונה אל הקורא ואומר שניתנת הזדמנות לחשב מסלול מחדש, כי ההמשך אינו סימפטי, אלא להפך, היא מציע תחנת יציאה. פנייה שכזו היא “טריק” חכם. מי יעזוב את הספר כעת. גם אני שאיני חובבת ספרי מתח הסתקרנתי וברור שהמשכתי.

האימה ההופכת למתח גם היא מתפוגגת, כאשר נודע מי הרוח ומה מטרתה, תוך כדי קריאה, שאלתי את עצמי מה יהיה עכשיו? הרי יודעים את הסיום. אבל גל ובר מצליח לרתק את הקורא ולהוביל אותו למתח פסיכולוגי ומקיים את מה שהבטיח, ההמשך אינו סימפטי. הדמויות הופכות למורכבות  והקורא מתנדנד בין אמפטיה לחוסר הבנה, עד לסיום העלילה. בכל רגע שנדמה לקורא כי הנה הגיע לפתרון ולתשובה גל ובר הופך את הקערה ומשנה כיוון.

גל ובר ברא עלילה מורכבת בעלת מתח ואימה בסגנון של סטיבן קינג. הוא מצליח לגרום לקורא לסקרנות ורצון לקרוא. הדמויות אינן שטוחות, להפך הן מורכבות ועגולות. בעלות רגישות פסיכולוגית ומטען מהעבר שמשפיע על ההווה. מורכבות הדמויות חלה גם על הרוח, הלב נחמץ מולה. הסיום היה קצת לא הגיוני בעיני, אבל גם הספרים של סטיבן קינג ועוד ספרי מתח מסתיימים במעט חוסר הגיון או אמינות.

על פניו זה ספר מתח ואימה, אך לא הוא מעלה נושאים קשים כמו הורות, אשמה, ייסורי מצפון, חברות טובה.

מי שרוצה להתנתק, להישאב לספר, מוזמן. מבטיחה לו יומיים של ניתוק.

לא האמנתי שאשאב לספר ואסיים כמעט במהירות שיא עבורי בימים אלו שהקריאה קשה לי.

אני אהבתי. ממליצה.

  מתפללת לשובם בשלום של החטופים והחיילים.

החדר בקצה המסדרון, גל ובר

עריכה: ורד זינגר

הוצאת: מטר, 2025