מכולת שמים וארץ – ג’יימס מקברייד

מזמן לא קראתי ספר שחוויות הקריאה ריגשו אותי. ספר שמעלה נושאים קשים באופן הכי צבעוני ומרגש שיכול להיות. “מכולת שמים וארץ” מתאר את חיי הקהילה שלשכונת  צ’יקן היל בעיירת פוטסטאון שבפנסלבניה, בה חיים מהגרים יהודים ושחורים זה לצד זה בהרמוניה ולפעמים לא. אבל כשיש צרה הם כולם מתאחדים, ללא הבדל של גזע, דת, צבע.

הפרק הראשון של הספר הזכיר לי את סיפורי הבעל שם טוב. אלוהים תמיד מגיע, מציל ועוזר. אגדה מיסטיקה ומציאות מתערבבים יחד.  הפרק הראשון נכתב בגופן שונה, לא כי הוא סיפור אגדה כמו שחשבתי, אלא כי הוא נכתב בעברית במקור, עובדה שריגשה אותי.

מכולת שמים וארץ כשמו כן הוא. יש בעיירה הזו הבדלים של שמים וארץ בין התושבים, ולא רק הבדלי אישיות, אלא הבדלי דת, ואמונת חיים.

בחלק נכבד מהספר  מציג הסופר את הדמויות באור נעים אפילו הומוריסטי. לכל דמות הוא מקדיש פרק שלם שבו מעלה את התכונות הטובות והרעות של כל דמות. ואיך כל דמות משתלבת בדמות אחרת, מארג ופסיפס של אנשים. חצי ספר לא הבנתי, מה אני עושה בין כל האנשים האלו. אבל, מקברייד מצליח להעביר את אופיין ואפיונן של שפע הדמות באופן הומוריסטי ססגוני ובעיקר מסקרן, כך שגם אם לא הבנתי אותן נהנתי להיות בחברתן. שמות הדמויות מתאימים לאופיין ויוצרים הומור, כמו דודו, פייפר  מנהלת מכבסה ויודעת הכל על כולם לכן היא נקראת פייפר, קיצור ניוזפייפר

הסיפור מתחיל בתעלומה,בשנת 1972 שלד ומזוזה נמצאים באתר בנייה. הסופר זונח את השלד והמזוזה ועובר לתאר את אנשי העיירה, מה שהיה 47 שנים קודם לכן. מושי, בעל אולם ריקודים.  משה רבנו התגלה לו בחלומותיו בתריסרים, ומאז הכל נסב סביב הסיפרה 12. צ’ונה אשתו החריפה ובעלת חוש. ההומור מחליטה לנהל את חנות המכולת ,שמים וארץ שרכש, לא מוכנה לשמוע על מכירתה, כי אי אפשר למכור שמים וארץ. צ’ונה היא אשה מקסימה, רואה רק את הטוב ובעלת לב נדיב ורחב.

מול הזוג היהודי יש את נייט, העובד  השחור של מושי ואשתו אדי, לנייט יש סוד מהעבר.

דודו הילד השחור  החכם, חרש אילם שהתייתם מאמו. תושבי העיירה שחורים ולבנים מצטרפים יחד כדי להגן עליו ולא למסור אותו לרשויות.כי ילד שאינו שומע ועוד שחור נחשב עבורם כמפגר ומקומו במוסד מתאים.

ויש את ראשי העירייה המושחתים, וד”ר רוברטס הלבן המפחיד, איימת הילדים השחורים, חבר בקו קלוקס קלאן. לא צריך להסביר לאן ינשבו הרוחות בעיירה הזו, של שנות ה20-30

שחורים ויהודים שייכים לשתי קהילות שנמצאות בשולי החברה ומהוות מטרה מצד הרשויות. השחורים מפחדים ויודעים שאין מי שיגן עליהם, הלבן תמיד יהיה צודק.  “זאת ארץ של חוקים אומר לו אייזיק ונייט מוסיף חוקים של לבנים.”

כמו שציינתי מחצית מהספר הסתובבתי בין ועם דמויות העיירה, חייכתי למשמע הערותיה של צ’ונה, כאבתי את סבלו וסודו של נייט, כעסתי ולא סבלתי את הרופא. באמצע הספר מתחילה העלילה לתפוס תאוצה, והמתח גובר, כל הדמויות משתלבות אחת בשנייה ועוזרות זו לזו.

הרופא מחפש אחר דודו, הוא מבין שמסתירים אותו, כשהוא מגיע למכולת קורה אירוע שמזעזע את כולם. הזעזוע והכאב מאחד את כל התושבים, והם יוצאים להגנה.

הכתיבה של מקברייד צבעונית וקולחת ,יש בה שפע של הומור גם אם החיים קשים. הדמויות אנושיות ומעוררות רגשות.

ספר שמעלה את מהות הקיום האנושי. את העמדת טוב הלב והעזרה לזולת במרכז, את החמלה, ואת כוחה של קהילה שלמה מול הרשע.

גודש הדמויות והעלילות הקטנות של כל דמות ודמות מקשות מאוד, חצי מהספר לא החלטתי אם להמשיך או לנטוש, אבל הכתיבה הסוחפת, הצבעוניות של הדמויות האנושיות, גרמו לי להמשיך, ולהרחיק אותי מהכל.

לא הצטערתי.

ממליצה.

ג’יימס מקברייד, מוכר לנו מספרו הנפלא “צבע המים” הוא בן לאב כומר שחור ואמא יהודייה, אביו נפטר לפני שנולד ואמו נשאה שוב וגידלה 12 ילדים ביד רמה ובחוכמה, כולם בעלי תארים ומשרות מכובדות.

באחרית הדבר מספר מקבריד איך נולד הספר ומסיים במשפט “הכל מסתכם בדבר אחד, אהבה, אהבת האדם ועיקרון השוויון.”

מאחלת לנו אהבת אדם ושוויון.

מסיימת בתפילה לשובם בשלום של החטופים והחיילים.

מכולת שמים וארץ, גיימס מקברייד

מאנגלית:עידית שורר.

הוצאת: מטר, 2025