בגדול זושה רוצה לחיות, ספרו הרגיש של אורן יעקובי

בגדול זושה רוצה לחיות – אורן יעקובי

בגדול זושה רוצה לחיות הוא ספר אנושי מצחיק וכואב.

בגדול לא יכולתי לעזוב את הספר ובסיום לא יכולתי לעצור את הדמעות. ספר אנושי רגיש מצחיק שנון ומעבר להכל יש בו שאלה מוסרית מורכבת שמטרידה רבים מאיתנו. הספר עוסק בנושאים רבים, משפחה, יחסי הורים בנים, יחסי אחים, אהבה ומעל לכל של מי הם החיים? שאלה שנשאלת  שוב ושוב בתקופה של הארכת חיי אדם.

איתי, מדריך נערים בכפר נוער, נקרא “לדגל”, לטפל באמו. אחותו זו שהיתה מופקדת על הטיפול באם, זו שגרה לידה ,טיפלה בה, דאגה לכל צרכיה נוסעת כעת  לרילוקישן, “עכשיו תורך היא אומרת לו.” משאירה לו תיק רפואי עב כרס, כמה הנחיות ועוזבת. (טוב, לא בדיוק כך אבל כמעט)איתי שהתחמק מהתא המשפחתי מיד אחרי הצבא וברח רחוק, נאלץ להתמודד עם אמו שהיא על סף דמנציה מתפתחת, וחולה. הוא עוזב את כפר הנוער וחוזר לבית ילדותו בנתניה. את ההתמודדות האישית שלו הוא מעביר בשיחות עם עצמו. חושב א’ עונה ב’ דן עם האירועים והכל בראש. אורן יעקובי מצליח להעביר את השיחות האישיות הללו באופן מדויק ומשעשע. בדיוק כמו שאנחנו חושבים ומתלבטים, לכן המחשבות אמינות. אהבתי את השיחות שהוא מנהל בראשו עם עצמו, ויכוחים, נסיונות שכנוע, הסברים פסיכולוגים לאירועים. השיחות הללו מתארות את תהליך השינוי וההתבגרות שלו.

לאיתי יש עבודה נוספת, הוא עונה לאנשים בוואטסאפ בשם אנשים אחרים שנטשו אותם או מתו. לאחר שענו על שאלון הוא יודע בדיוק מה חשב המת, מה אהב ולכן מצליח לענות לאדם החי תשובות מדויקות.למעשה הוא חי דרך התכתובות שהוא כותב בשמם של אחרים, הוא יצירתי, הוא כותב מילות אהובה, שולח פרחים, מתנות.

זה אינו הקשר היחיד שלו עם המתים, אמו שמייחלת לסיים את חייה באופן מהוגן ואנושי מבקשת ממנו שיגרום לה להיפרד מהעולם ” מי מתכוון לרצוח, רק שים לי משהו בתה.” העדפתה שזה יהיה בהולנד מקום הולדתה.  הרצון של האם להיפרד כל עוד יש בה צלם אנוש, כואב מבטא יחסים של הורים מזדקנים שתלויים באחרים, העלבון שהבן ייקח אותה לשירותים, יטפל בה. “מחכה לך התמודדות לא פשוטה עם, מפגש ישיר בצד הנבזי בתוכנית האלוקית.” אומרת לו אחותו וכעת הוא מבין למה כוונתה.

במפגש הכואב הזה מפגיש את איתי ואמו לאחר שנים של התחמקויות. כעת שניהם יכולים לדבר ולהביע את הרגשות שלהם. כל זה קורה ברגעים שבהם אמו צלולה, איתי למד להפריד בין האם לבין זושה. האמא היא זו  שממנה הוא מצפה להתנהלות הורית. זושה היא הזקנה העוקצנית ששונאת את כל העולם ולא טורחת להסתיר את זה, והוא יכול לצעוק עליה  כמו שלא היה מרשה לצעוק אל אמו.

בזמן שאימו מאבדת את החיים יש מישהי חדשה בחיים שלו. תוך כדי היכרות וקירבה מחודשת עם אימו הוא לומד להתקרב רגשית.

למרות שהספר מצחיק ושנון ויש בו הומור שחור על החיים המוות ומה שבינהם יש בו עומק רב. אומנם הרעיון המרכזי הוא האם הורה יכול לבקש מבנו “לשים משהו בתה?” וזה לא סוכר. מה הבן מרגיש מול הזדקנות ההורה והגילוי שהוא אינו אותו אדם שגידל ודאג לו. כיצד עליו להעניק לו איכות חיים. הספר נוגע במערכות יחסים בין אחים על רקע הטיפול בהם. ובין השאלות הרות הגורל הללו, איך מוצאים אהבה, איך חיים את החיים?

אורן יעקובי הוא מחזאי ותסריטאי משובח. הסרטים שכתב עוסקים גם הם ביחסים אנושיים. “בלוז לחופש הגדול” “אפס ביחסי אנוש”. בספר “בגדול, זושה רוצה לחיות” הוא מצליח להציף מעל פני השטח את החיים על כל מורכבותם.

בעזרת מחלת אמו עובר איתי מסע התבגרות אל עצמו ואל משפחתו ומבין ״יש ברגש נקודה אחת קטנטנה ונדירה. נקודה אחת שנמצאת על הרצף בין עצב לאושר.”

ספר רגיש וכואב שגרם לי לצחוק וגם לבכות ולחשוב מחשבות לא בדיוק נעימות לא על החיים, אלא על המוות.

 הנושא אונם אינו קל אך  זהו ספר יצירתי, שנון ומומלץ בהחלט.

תפילה לשובם בשלום של החטופים והחיילים.

בגדול, זושה רוצה לחיות, אורן יעקובי

עורכת הספר: דקל שי שחורי

הוצאת: כנרת זמורה, 2025