תפילה לשובם בשלום של החטופים

במחילה מכבודה של אשת המערות, אופיר טושה גפלה

לא ידעתי למה לצפות כשהתחלתי לקרוא את הספר. אני אוהבת את הכתיבה של אופיר טושה גפלה ומכירה את העולמות המיוחדים שהוא בורא. עולמות שהם על גבול המציאות והפנטזיה. הפעם  חיכתה לי הפתעה קטנה ומבורכת. ספר אינטימי במובן של אינטימיות מחשבתית. ספר שהוא כל כולו אהבה ושיר הלל לספרות. בעל מבנה של סיפור חיצוני וסיפור פנימי.

הספרים עבורי הם עולם ומלואו וברגעים שונים בחיי הם אפילו היו הצלה עבורי, כמה התענגתי על הכתיבה החכמה של אופיר טושה גפלה שהעמידה לי מראה לאהבתי לספרים ולספרות. מצאתי את עצמי בחלק מהמצבים והתיאורים של גיבור הספר.

אביו של דני בן הארבע עשרה וחצי, אוריאל פארן (אין לנו קשר משפחתי, אולי קשר ספרותי וקשר של אהבת הספרות) נעלם ללא התרעה או סיבה שהוא ואמו יכלו לדעת. גילוי קצר מוביל אותם לכך שהוא המריא ללונדון, לאחר שנסעו ללא תוכנית לחפש אותו בלונדון, חזרו לארץ ונלחמו על קיומם היומיומי, על העלאת שכר הדירה והמחירים של המוצרים.

אוריל, מורה לאנגלית שאהב לקרוא ספרים, כל עולמו היה קריאה. נעלם להם כאילו בלעה אותו האדמה.

בשנה ה-16 להעלמות האב, דני מקבל ידיעה בטלפון שאביו הלך לעולמו, לאחר מאמצים רבים הם איתרו את משפחתו. וכך דני, אמו ובן זוגה מוצאים עצמם שוב בלונדון. בלונדון ניתנת לדני מחברת, הפריט היחיד שנשאר מאביו. מחברת שהיא יומן, או כתיבת הסבר להתנהלותו בתקופה האחרונה לפני שעזב ונעלם.

המחברת של אביו מתחילה בחודש מאי. מתגלה בה איש צנוע שמסתפק במועט, הרכוש והחומר אינם מענינים אותו, אבל בעל עולם פנימי רוחני ועשיר כשהספרים הם מהותו. אדם בעל רעב ספרותי שלא יודע שובע.

במשפטים הרבים שכתב, מגלה, לנו, למשפחתו ולעצמו שהוא מרגיש כמה חודשים שאינו פה. התלמידים משעממים, בדיקת המבחנים מיגעת, היו לו רגעים שבהם חשב איך היו מגיבים לו קפץ מהחלון, לא שהוא רצה למות, הוא רצה לחיות, אבל לא כך. הגילוי המרכזי של האב הוא אהבת הספרים והספרות.

כל מי שאוהב ספרים וקריאה יזדהה עם מחשבות האב, הספרות במחברת ובמחשבותיו של האב נוכחת בכל דף אם באמצעות ספרים, קריאה, קנאה במי שיש לו פנאי וקורא, הספר שממתין בבית כאמצעי של שבירת שיגרה והנאה. האב מתאר את עצמו כקורא כפייתי, שקורא בכל מקום. עולם אידאלי עבורו הוא עולם שבו קוראים יותר ספרים.

רוחו של האב הולכת ונמקה אט אט יום יום. בכל בוקר כשהוא מסתכל בספר שעל השידה הוא מרגיש שהוא נכנע לעוד יום מיותר של עבודה.

נשאלת השאלה איך הוא שורד? לאב יש מפלט דמיוני שמצד אחד מציל אותו ברגעי משבר, אך גם מעיק עליו.

בתקופת הקורונה התארח אצלי אופיר במסגרת מועדון הקריאה, המפגש התנהל בזום והיא מרתק. בשיחה היא אמר שבכל ספר הוא מתמודד עם רעיון אחר. הוא מעלה נושא ומתחיל לשאול עליו שאלות. נדמה לי שהשאלה שעלתה במוחו של אופיר בכתיבת הספר  היתה מה קורה לעולם הספרות, מה קורה לקוראים בימנו?

אני אוהבת את הכתיבה של אופיר טושה גפלה ואת הרעיונות המיוחדים והמקוריים שלו. בכל ספר אני יודעת שאמצא חידוש רעיוני וספרותי. כמו בשאר ספריו הספר “במחילה מכבודה של אשת המערות” עוסק בזהות עצמית, בחקר המוות, הפעם הפנטזיה שקיימת במרבית ספריו באופן מירבי נמצאת מעט בשוליים.

הכתיבה של אופיר טושה גפלה חכמה ויצירתית, בספר יש הרבה משחקי מילים, ביטויים בעלי כפל משמעות, ושימוש באנגלית בדרך שונה.

ומיהי אשת המערות שמבקשים ממנה מחילה? על זה ועל הרעיון שמסתתר מאחורי השם אשת המערות, תצטרכו לקרוא. אני יכולה רק לומר שהבחירה בשם המשונה הזה, בעיני היא בחירה שנונה שיש בה ביקורות.

אוהבי הקריאה יתענגו על הספר, מי שקורא פחות, לאחר סיום הקריאה ירוץ ויתחיל לקרוא ספרים.

במחילה מכבודה של אשת המערות, אופיר טושה גפלה

עורך הספר: עודד וולקשטיין

הוצאה: מודן, 2025

מוזמנים לקרוא על  מפגש חוויתי עם אופיר טושה גפלה