ספר ילדים מקסים שכולו טעם של געגוע. געגוע למשפחה, געגוע למנהגים ולמסורת וגעגוע למאכלים של ילדותי. ילדיי גדולים ונכדים עדיין אין לי, לכן איני קוראת ספרי ילדים, אבל הספר “עוגיות התמרים של סבתא ג’ולייט” הפנט אותי בציוריו העדינים ובעלי הנוכחות. רק לשמוע את צירוף המילים בעבע בתמר הציף אותי באושר והלב התרחב. מיד נזכרתי בילדותי…