הבלוג של רחל פארן לאנשים שאוהבים ספרים

הילדה שניסתה”- ספר הילדים המקסים של מאירה ברנע- גולדברג “

אי אפשר שלא להתאהב בספר הזה. רק מלהביט בכריכה ולראות את  הילדה המקסימה הלב צוהל ושמח. וכשמתחילים לקרוא אותו ולא יודעים מה מנסה הילדה לעשות מגלים שאנחנו שבויים בין הדפים הצבעוניים וחשים בנחישות של הילדה.

“ירון אמר שאני לא אצליח.” כך מתחיל הספר. משפט שגור ומוכר, שמענו אותו כשהיינו ילדים ולעיתים גם בבגרותנו, ואנחנו חוטאים באמירתו שוב ושוב.

הילדה שבסיפור, שיא המתיקות בעיני, נחושה בדעתה ובהצלחתה ולא מקשיבה לאף אחד. לא נותנת לשדים לאיים עליה ולרפות את ידה. היא מנסה, וכשהיא מצליחה כל אלו שניסו לרפות את ידה אומרים לה, ידענו שתצליחי.

הספר הזה נפלא. אין בו הרבה מלל, להפך, הוא מאוד מינימליסטי והרווח שבין המילים משאיר מקום לדמיון ולמחשבה. משאיר מקום לשאלות והבנה. הבחירה בילדה בעלת מראה “רגיל” ביותר היא בחירה גאונית.   הציורים של רמי טל המוכשר (לדעתי כוכב עולה ) נפלאים. ציורים צבעוניים ובעלי קריצה הומוריסטית הם המספרים את הסיפור שבין המילים. מראים את הנחישות והעקביות של הילדה. בכל ציור מסתתרת חידה והפתעה, חיות אמיתיות ובדיוניות (השדים שבנו).

ספר שלא רק גורם לנו לחייך, אלא גם נוגע בילד הקטן שבנו.

הספר מיועד לילדים מגיל 4  ובעיקר לכל אחד.

בערב ההשקה לספר תוך כדי סיפורם של מאירה ורמי על העבודה המשותפת שלהם על הספר, חשקה נפשי בספר, רציתי שהילדה תמשיך לעודד אותי לנסות. רכשתי את הספר עבור בתי. כשרמי כתב הקדשה לבתי סיפרתי לו על נחישותה ללמוד רפואה ושהיום היא  סטאז’רית בבית חולים גדול במרכז הארץ. רמי הסתכל עלי ושאל “איך נראה סטטוסקופ?”  וכך צייר לה בהקדשה.

הילדה שניסתה, מאירה ברנע -גולדברג

איורים, רמי טל

עורכת, יעל גובר

הוצאת כנרת, 2019

סבתא טורבו – הסבתא ההרפתקנית של איריס אליה כהן

“סבתא טורבו” הוא ספר הרפתאות שיעלה חיוך על פני כל מי שיקרא אותו.

יו, איזה ספר.

ספר שהחזיר אותי לילדותי ולעולם ההנאה והכיף, ספר שכל מה שרציתי הוא להיכנס לתוך העלילה ולהיות חלק מהדמויות. לקבל חיבוק מהסבתא המיוחדת והשונה, לרוץ יד ביד עם נכדתה האהובה במדרגות המלון.

ספר מקסים על קשר בין סבתא נערצת לנכדה אהובה. ולא רק על הקשר ביניהן מספר הספר, אלא על מערכות יחסים בין בני אדם והקשר שלהם עם חיות.

“סבתא טורבו” כשמה כן היא. הכל אצלה בטורבו, מדברת מהר עם הרבה סימני קריאה ללא הפסקה, מגזימנית עולמית ומנהלת את מלון הבוטיק הקטן שלה בצורה הכי מחפירה.

סבתא טורבו היא הסבתא שהייתי רוצה שתהיה לי. היא אינה שיגרתית, היא שונה ואחרת. מה צריך כל נכד אם לא כזו סבתא שמגשימה עבורו את כל החלומות ואת הדמיון. אין לה חוקים וגבולות, אצלה הכל הפוך ואחר ואצלה מותר הכל. היא משבשת את שמות החיות שלה, לכלב קוראת פו, לסנאי ברלה. היא שונאת את כל סוגי המסכים, לאייפון קוראת עייפון, כי הוא מעייף את המוח. נועלת נעלי בית ארנבונים. (נזכרתי שלבתי היו כאלה והיא קראה להם קפיצי ושלמה).

סבתא טורבו מנהלת מלון קטן בדרך שאינה שיגרתית, אין ארוחת בוקר, במקום זה יש מכולת שוסטר. האורחים לא צריכים להיות עצלנים ויכולים לנקות בעצמם את החדרים. כשהאורחת “המפונפנת” שואלת אותה איפה אפשר לעשות שופינג? הסבתא שולחת אותה בטבעיות למכולת שוסטר.

קרן קרנינה, המספרת, היא הנכדה  הכי אהובה עליה בהתחשב בעובדה שהיא הנכדה היחידה שלה.

בוקר אחד מחכה סבתא מזל הטורבו לאלברט, חבר ותיק, נגן טובה. קרן קרנינה ממתינה איתה בציפייה והתרגשות. אלברט מגיע עם מזוודה כבדה, כן. ניחשתם משהו מסתתר במזוודה. אותו המשהו יהפוך את עולמם ואת המלון. סבתא טורבו תצטרך להיות בעלת תושייה גדולה כדי להרגיע אותו.

ספר מקסים, מצחיק, שובב, מלא בתנועה ואנרגיה. מצאתי עצמי צוחקת בקול מול התנהלותה של סבתא טורבו וצורת הדיבור שלה. אהבתי את הקשר ההדוק והחם בין הסבתא והנכדה. (כזה קשר אני מקוה ליצור עם נכדיי).

אני אוהבת את השפה של איריס אליה כהן. היא מצליחה לעבור בין משלבי הלשון של הדמויות בצורה הכי טבעית והכי נכונה.

יותר מכל אהבתי את קרן קרנינה, הנכדה הרציונלית, זו שצריכה לעצור את הסבתא.

איריס אליה כהן, משוררת רגישה, סופרת למבוגרים ועכשיו גם סופרת לילדים. טורבואיריס.

האיורים של רמי טל משובחים. הם  מותאמים בדיוק מושלם לדמויות ולעלילה. איורים מחויכים, צבעוניים ומי משביט בהם מרגיש את התנועה, כאילו חי בתוך האירוע.

קראתי את הספר מספר פעמים ובכל פעם נהניתי ממנו יותר.

למי מיועד הספר, ל-כ-ו-ל-ם !!!
הקראה לגיל 5-6

קריאה עצמית כיתה א’-ד’

ולכל הסבים והסבתות שבעולם, ספר שיחזיר להם את שובבות הנעורים.

ממליצה בחום.

סבתא טורבו ואלפי התנינים הבכינים, איריס אליה כהן

איורים, רמי טל

הוצאת טל- מאי  וידיעות אחרונות, 2019

אנשים נגעו בירח, כתבה אורית גידלי, איירה תמי בצלאלי. ספר ילדים שהוא גם למבוגרים

ספר ילדים מקסים ועדין ביופי הציורים שבו ובטקסט רגיש על הזיכרונות שאנו אוספים.

ילדיי גדולים, נכדים עדיין אין לי, שנים שלא קראתי ספרי ילדים ובכל זאת השתוקקתי לקרוא את הספר משני טעמים, האחד, שמו, והשני איוריה של תמי בצלאלי.

שתי מאיירות  ספרי ילדים עדיפות עלי, שתיים שהן שונות לחלוטין באיורים. שירה קורח, מוכשרת, יצירתית, צבעונית, מצחיקה ושנונה. ותמי בצלאלי  ( תמי לימדה את שירה בבצלאל). הציורים של תמי הם מונו כרום מלא בצבעים. אני יכולה שעות לשבת ולהסתכל על ציור שלה. להיכנס לתוך הקווים, לטייל בין גווני האפור ולנוע עם הדמיון על הגלגלים המצוירים ולהרגיש את אבני הדרך תחת מושב הכרכרה. הציורים של תמי מלאים, עמוסים בתובנות ובעיקר בחיים.

  הספר המקסים הזה מוגדר כספר ילדים אך, הוא בהחלט בהחלט גם למבוגרים.

כמו שאמרתי שם הספר, “אנשים נגעו בירח”, סיקרן אותי, הייתי ילדה בת עשר כשהאדם הראשון נחת על הירח, זוכרת את ההתרגשות בבית וההאזנה הצמודה לרדיו. חלום שהפך למציאות.

מאז המשפט “אדם נגע בירח” מלווה אותי במובן המטאפורי וגם במובן הפיסי.

אלטע זיכרונות קונה זיכרונות מאנשים שאינם זקוקים לזיכרון. יום אחד  פוגש האלטע זיכרונות באיש זקן שמוכן למכור להם את זיכרון אהבתו הראשונה הוא זוכר את שמה, רוז’י, קרעי הזיכרון אינם מאפשרים לו לזכור את חצאיתה, נעליה. רק את צמתה וריחה.

האלטע זיכרונות ובנו מרוצים מהרכישה.עכשיו יש בידם זיכרון טוב. מי שאינו מרוצה הוא הזקן שהבין כי שגה.

מה עשה? תקראו עם הילדים או הנכדים.

כשסיימתי לקרוא חשבתי לעצמי, זה אינו ספר ילדים רגיל, הנושא הוא נושא משמעותי, הזיכרונות שיאספו במהלך חיים ישפיעו עליהם. הכתיבה היא מאוד מינימליסטית ומוקפדת. כמו שתמי מציירת בקווים והרווח שבין הקווים מותיר מקום למחשבה, כך משפטי הספר, משאירים מקום רב להרהורים. מקום לשיחה בין המספר המבוגר לילד הקטן. כאילו נותנים לו מקום ואוויר להגיע לירח. לא להסביר הכל.

שאלתי את עצמי, על מה הייתי משוחחת עם הילד זה שהיה שומע אותי מקריאה?

על משמעות הזיכרון, חוויות הזיכרון, איזה זיכרונות הוא עצמו זוכר, איך הוא משפיע עלינו וכמה טוב לזכור זיכרונות טובים, כי הם מלווים אותנו תמיד. כמה חשוב לצבור זיכרונות משמעותיים. הייתי מתעכבת איתו על הציורים, ואפילו הייתי מרשה לו לצבוע ציור שנגע לליבו והכי אהב.

ספר מיוחד ומקסים ,שנותן מקום לדמיון של הילד והמבוגר, באמצעותו ניתן להסביר מה יוצר את הזיכרונות שלנו ומה עלינו לעשות עם החלומות ואיך להפוך זיכרונות כמנחמים.

ספר חכם בפשטותו, נוגע ללב בעדינותו.

אנשים נגעו בירח, כתבה אורית גידלי, איירה תמי בצלאלי

כנרת, זמורה ביתן, 2018