יש ספרים שרק אחרי הקריאה בם מתחילות המחשבות על הספר על העלילה, על הדמויות. כזה הוא הספר “נזירה.” בגיל 16 מודיעה אמרנטה לאמה שהיא מתכוונת להיות נזירה, למרות שלא נהגה לבקר בכנסייה. אמה מנסה להניעה מרצון זה ולשכנע אותה שהיא יפה וודאי תמצא חתן עשיר שיספק לה את כל מחסורה. היום עשרים שנה מאוחר יותר…